בעיה חברתית

ביתי בת 8 וחצי, כיתה ג'. מאז גיל הגן אני מוצא אצלה קושי חברתי. היא כמעט אינה מתחברת עם ילדים אחרים ומעמדה החברתי מן הנמוכים. לדבריה, כל הילדות האחרות בגן (אז ) או בכיתה (עכשיו) כבר מתחברות בינהן ולא נותנות למישהי שלישית להיכנס באמצע. יש המון אינטריגות בין הבנות בכיתה, משחקי ברוגז-שולם, " אם תהיי חברה שלה - לא אהיה חברה שלך" וכאלה, וביתי אינה חלק מזה, אלא רק סובלת מזה. איכשהו, בסוף היא נשארת לבד.
בהתחלה האשמתי (בליבי) את הכיתה ואת החברות האחרות בחוסר פתיחות וברעות לב, אבל היום אני מבין שאולי גם לבתי חלק בכך. היא נחשבת לילדה סגורה ודי מופנמת. אינני יודע אם זה כתוצאה מהקושי החברתי שהיא חווה, או שהיא כזאת באופן טבעי. בבית היא דווקא מאד דומיננטית ושמחה.
דיברתי בזמנו עם הגננת על כך והיא חלקה על דבריי, אולם המצב לא השתפר לאורך השנים. דיברתי השנה גם עם המורה, והיא הבטיחה שתתן לה יותר תשומת לב.
יצויין כי ביתי תלמידה יחסית טובה, מאד נבונה ופקחית, עירנית, בעלת שמחת חיים, חייכנית בדרך כלל. היא מעט שמנמונת (חובבת שוקולדים) ומתעקשת ללכת עם שרוולים ארוכים בלבד, גם בימי הקיץ.
שאלתי היא איך אפשר לטפל בבעיה מסוג זו? ואיך אני גורם לה יותר להתערות חברתית?