מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בעיה חברתיתאמא15/10/2011
שלום,
בני בן 11.5 , בכיתה ו', לא מעונין ביצירת קשרים חברתיים.
בגיל יותר צעיר (5,6) עוד היה הולך לחברים, אך כעת הוא ממש לא רוצה לצאת מהבית, מעדיף לשחק במחשב, לראות טלויזיה, ולקרוא ספרים.
במפגשים שיש עם הכיתה, אנחנו רואים שהוא פופולארי, ילדים ממש רוצים בחברתו (הוא ילד שנון, חכם, חוש הומור - ילד מדהים!!), ילדים גם לפעמים מתקשרים אליו כדי להפגש, והוא לא מעונין.
ניסינו להציע לו להצטרף לצופים, או לחוג ספורט קבוצתי - הוא לא מעונין.
אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בנקודה הוא "חייב לקחת את עצמו בידיים" בנושא החברתי. ביום כיפור למשל כל הבנים מהכיתה נפגשו יחד, רק הוא ישב בבית. הוא אומר שזה לא מפריע לו, אבל אנחנו מרגישים שכן, ובכל מקרה בגילו זה נראה לנו משהו קריטי..(שיהיה לו לפחות קשר משמעותי אחד עם בן גילו)
אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות..
האם יש מקום לדאגה? האם יש פתרון?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיה חברתית - תגובה
שלי ורדי16/10/2011שלום,
לכאורה נראה שאין בעיה, הו אמופנם יותר, לא מתחבר עם הילדים הסצפציפיים בכתה שלו, קצת אינדיווידואליסט. אמרת שאתם כהורים חושבים שזה מפריע לו המצב, איך אתם מסיקים זאת? צריך לחשוב האם יש משהו אחר שמפריע לו וגורם לו להיות לבד, כי לכאורה אין לו בעיה במיומנויות חברתיות. אני חושבת שכן היה צריך חבר טוב אחד לפחות, אך אם המצב הזה לא נמשך הרבה זמן, חכו עוד קצת. אם המצב לא משתנה, תתייעצו יותר לעומק עם איש מקצוע. צריך לעקוב אחרי תפקודו הכללי, כמו לימודים, חוגים, האם הוא סקרן ללמידה, האם משקיע במה שמעניין אותו ובחובותיו? צריך לעקוב גם אחר מצב רוחו, האם הוא עצוב, מדוכדך או עם מצבר רוח רגיל. אם מתפקד ומרגיש טוב אין הרבה מקום לדאגה.
שלי ורדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

