נער מתבגר עם תגובות סוערות

שלום לך
אכן מצב שלכאורה נראה מייאש. אך יש לזכור שזהו גיל ההתבגרות ו״הצרות״ שהם עושים לנו קשורים לתהליך מאוד חשוב של הבנה חדשה של מיקומם ביחס לחברה שבה הם חיים. תהליך זה מחויב מציאות והוא נעשה ע״י התנגדות כלפי כל מה שהם מכירים. הורים חברים מורים ובכלל מסגרות חברתיות. הדרך להתמודד עם מצב זה נעוצה בהבנה העמוקה שאין לנו את הפריוילגיה להכנס למעורבויות רגשיות בגלל בני תשחורת מופצצי הורמונים שאיבדו, למראית עין, את השפיות. הם זקוקים להורה הנחוש שיודע את הדרך אבל לא כופה אותה. התנהלות עם גיל ההתבגרות צריכה להתבסס על הסכמים מחייבים ועל לקיחת אחריות. כך שבמקרה של שבירת ההסכם יש תשלום. את התשלום כל צד קובע לעצמו עם ההסכמה של הצד השני. ההורים צריכים להיות נחושים במימוש ההסכם לשני הצדדים.

תן לי עצה איך אפשר להגיע להסכם כשאי אפשר להוציא מילה כי אחרי כל מילה יש התפרצות של צעקות מצידו מחרידות וזלזו מטומטמת מפגרת שאני עומדת עם דפיקות לב ואין לי מה לעשות הוא עובד ולא חסר לא כלום להעיף מהבית ,לא העשה זאת יש לך עצה מה אפשר לעשות לו כדי שיכאב לו וישנה את התנהגותו ?והוא גם ילד טוב וכו ,אבל עם אמא הכל מותרהאם אני כאמא צריכה לספוג את ההורמונים שלו והשפלות כאלה?מה עלי לעשות באותו רגע שהוא צועק או מעליב או מטבטה אלי במילות תואר שכאלה?