נערה שונאת את אמה

שלום לך,
יש מס' סיבות שילדם בגיל בתך מתנהגלים כל אל הוריהם. יש את הסיבה הנורמטיבית אך קשה להבנה להרבה הורים שבגיל ההתבגרות הבת שלך רוצה להשיג נפרדות רגשית ממך, לשנות את הקשר מקשר תלותי של ילדות לקשר אחר, עדיין קשר עם רגש אך בו היא תרגיש בעלת זהות נפרדת וייחודית. הקושי של הילדים להשיג מבנה נפרד זה גורם להם לביקורתיות גבוהה ולעצבנות. למרות שאת אומרת שהקשיים בתקשורת ביניכן התחילו בתקופה האחרונה, נראה לי מוגזם שהיא כועסת בעוצמה כזו. יכול להיות שעוד קשיים בקשר באים לידי ביטוי ולא רק קשיים התלויים בתקופה שהיא עוברת. לפני שאת מרגישה שאת "מאבדת" אותה לטובת הפנימייה, כדאי לקחת את עצמך ואותה לטיפול משפחתי, ואם היא מסרבת אז שכל אחת מכן תקבל ייעוץ בנפרד, היא טפיל פרטני ואת- הדרכת הורים.
קשה לתת לך עצה יותר קונקרטית כאן כי המידע שסיפקת מאד כללי, לא מגלה שום דבר על רקע היחסים והחיים שלכן.
באופן כללי,אם היא תלמידה טובה ותשובץ לפימייה טובה, בשביל הבת שלך זה יכול להיות טוב,למרות שנשארו רק שנתיים ללימודים.....

בהצלחה,

שלי ורדי

היי גילה,
מאוד אהבתי את התגובה של שלי ואוסיף מעט
- אני מבינה שאת עוברת תקופה מאוד קשה עם בתך והיא משליכה עליך אגרסיות, חרדות ופחדים שלה. יחד עם זאת, נראה שהקשר עם בתך מאוד משמעותי עבורך ושאת עסוקה ומוצפת בכך.
אני תוהה אם נושא של פנימייה הוא דבר מדובר אצלכם בבית כאופציה ומדוע.
תחושותיה המבולבלות של ביתך נשמעות חרדתיות ואולי מפני שינויים הורמונליים והתפתחותיים שהגיל מביא עימו בעוצמות מאוד גבוהות שגם זוג הורים המתמודדים יחדיו היה מתקשה להכיל. אך חשוב לזכור, ברגע שאת תצליחי להכיל את תחושותיה ורגשותיה בלי להיבהל ויחד עם זאת תציבי גבולות סמכותיים היא תחוש יותר מוגנת ומובנת. הצורך שלה לעזוב את הבית הוא צורך "לברוח" באופן כללי מעצמה, מקשייה, מהקונפליקטים ומלחצי החברה. את מהווה דוגמה עבורה להתמודדות עם סערות וסופות קשות. אין ספק שתמיכה עשויה לחזק אותך ולאפשר לך להכיל והשיב את הסמכות מולה.