מה עושים?

היי אב דואג,
ליבי איתך ועם בתך. אתה מתאר שהיחסים ביניכם היו טובים ובחודשים האחרונים התרחקה. גיל ההתבגרות הנו גשר מהילדות לבגרות ובתוכו חובק מצבי רוח, צורך בעצמאות ולחץ חברתי רב לעמוד בצווי האופנה. ריחוק ממך אכן היה סביר יותר בשלב מוקדם יותר בגיל ההתבגרות, אך גם בשלב זה עשוי להיות בשל תופעות ההתבגרות. התרחקות התקרבות הנו הכנה לקראת היציאה מהקן ולכך עוד הסברים רבים.אולם יותר סביר שהריחוק הוא בשל בעיית האכילה שלה. אותי מאוד מדאיג הפרעת האכילה של בתך. הפרעת אכילה עשויה להוביל למצבים בריאותיים קשים ואף לאשפוז. מאוד חשוב לגייס את היועצת, מחנכת, מורה וכמובן האם ולהיפגש כולם ביחד למענה. היא עדיין קטינה ואפשר לנסות לכפות(תחילה לנסות לגייס אותה בנעימות) עליה טיפול אם ובמידה לא תסכים. מצטערת אם אני מלחיצה, אבל אנורקסיה זו מחלה קשה מאוד ומצריכה ייעוץ מקצועי והתערבות משפחתית. מאוד חשוב לקחת ייעוץ וליווי נוסף.

שלום לך,
קודם כל לקחת אותה לאנשי מקצוע, אני מקווה שעשיתם את זה, הפרעת אכילה זו מחלה רצינית ועקשנית , אני לא יודעת באיזו רמה היא סובלת ממנה, אך חייבת פסיכולוג , פסיכיאטר, רופא לבדיקות דם ודיאטנית. אין כאן שיקול דעת אצלה, אתם מחליטים.
דבר שני - התרחקותה ייתכן ונובעת ממה שהיא סובלת שזה גם פונקציה של מה שקורה בבית לעתים קרובות. לפחות התחום החברתי לא נפגע כי בהפרעות אכילה הרבה פעמים זה תחום שנפגע מהר מאד.
אני ממליצה בכל חום טיפול משפחתי. זה הטיפול שמוכח שיעיל ביותר מכל הטיפולים להפרעות אכילה.

בהצלחה רבה,

שלי ורדי