הורים "חולי עבודה"

שלום אני בן 16 וחצי ויש בעיה ביחסים ביני לבין ההורים שלי (בעיקר עם אמא שלי, אבל גם עם אבא שלי לא חסר).
הבעיה היא שההורים שלי הם "חולי עבודה", זאת אומרת שכל חוסר עבודה (עבודה פירושה "פעילות תורמת, חשובה או מפתחת"-ככה הם קוראים לזה) גורם להם להשתגע.
דוגמה לכך זה מה שקרה בשבת האחרונה. בשבוע שעבר היו לי 3 מבחנים גדולים של-2 מהם הייתי צריך ללמוד כמה ימים ובאותם ימים הלכתי לישון ממש מאוחר יצא שישנתי פחות מ-7 שעות באותם לילות. אז סוף סוף הגיע סוף שבוע, והרשיתי לעצמי (כן, ממש חטא גדול) להיות במחשב כל ערב שישי ולראות טלוויזיה כל בוקר-צהריים של שבת. כל פעם שאמא שלי עברה בסלון וראתה אותי מול הטלוויזיה היא העירה הערות כמו "כמה זמן אפשר לראות טלוויזיה בלי לעשות משהו?" "אתה כל הזמן מחפש פינוקים: ממחשב לטלוויזיה ומטלוויזיה למחשב" או שהיא תקעה פרצוף מאיים.
בסוף, בערב של שבת הכל התפוצץ כשאבא שלי אמר לי לכבות מיד את הטלוויזיה והוא ממש התעצבן, בסופו של דבר לכולם נעשה נזק: לאבא שלי כאב הראש כל הלילה, אמא שלי דאגה והאשימה אותי בזה שחוסר העבודה שלי פוגע בבריאות של כלום ואני הייתי עצבני ולא יכולתי להירגע. הם אשכרה הרסו ערב של יום שבת בגלל שנחתי משבוע מאוד קשה וראיתי טלוויזיה יותר "מהזמן המוקצב". זה נשמע הגיוני בכלל?!
עוד נקודה חשובה: בזמן האחרון הבאתי ציונים ממש טובים (מעל 90 ואפילו מאיות) וזה לא מזיז לאמא שלי. כשאני אומר לאמא שלי "קיבלתי 98 ב..." היא עונה "איזה יופי" או "כל הכבוד" וזהו. אבל כשאני נח, היא לא מעריכה כמה קשה למדתי כדי לקבל 98 והיא לא מעריכה את עצם הציון הגבוה, והיא ממשיכה עם ההערות שלה וזה ממש מאכזב ומאוד מעצבן, ובטח שלא נותן מוטיבציה להמשיך להשקיע בלימודים.
עוד דוגמאות למה שאמא שלי בד"כ אומרת:
-"איך אתה מעז לראות טלוויזיה ביום חול?!"
-"אתה לא מקבל יוגורט/סושי/עוגה כי לא עשית כלום היום" (כשבעצם זה לא נכון)
-"לא התפנקת היום מספיק, ואתה מחפש עוד פינוקים?" (כשמה שעשיתי היה בסך הכל לקחת קערה עם בייגלה ולראות טלוויזיה לשעה)
-אוכלים רבע שעה והולכים לעבוד, ולא מתפנקים ומנשנשים 40 דקות"
האם זה נורמלי להתנהג ככה? היא מתנהגת כאילו היא עברה את השואה, כאילו העבודה משחררת או משהו כזה... והיא גוררת את אבא שלי לכל זה ויוצא שגם הוא תומך בה בדרך כלל וגם כועס עלי.
* חשוב לציין שעוד אין לי עבודה קבועה חוץ מלחלק פליירים פה ושם בחופש גדול, ואולי זה מה שמעצבן אותם אבל אני מתכנן ללכת לחפש עבודה בפסח. אבל זה ממש לא סיבה להתנהג בכזאת פנאטיות!
כל ההתנהגות הזאת ממש מקשה עלי ואני כל הזמן במתח ובמחשבות של האם כשאמא שלי תראה אותי בעוד כמה דקות היא ישר תתנפל עלי. יוצא שאני חושש לראות טלוויזיה או סתם להתבטל ואני נמנע מלראות את אמא שלי כל הזמן וכשהיא הולכת לסידורים אני ממש מאושר שאני לא אראה אותה ושיהיה לי קצת שקט.
יש המלצות לגבי זה? אני כבר מיואש.
תודה