ביתי מבטלת את עצמה

שלום, יש לי 2 ילדים בת בגיל 15 בקרוב, בת בגיל13ו, ביתי בת ה15 יפה מאוד,תלמידה מוצלחת, משקיעה בלימודים, אחראית חרוצה, עצמאית מגיל מאוד צעיר, יש לה מלא חברים וחברות פעילה בתנועת נוער ועוד, באמת יש לי נחת רב.
יש דבר שמאוד מפריע לי וכואב לי לראות כאמא, מאז שביתי הבינה (בגיל 13 סיימה לגבוה)שהיא תהיה נמוכה מאוד 150 ,,חל איזה שינוי בהתייחסות שלה לעצמה,העלתה המון במשקל, לקחה כיוון של קצת פריקיות,,לא הכי דואגת לגוף שלה, המרפקים שלה שחורים הידיים יבשות לפעמים ציפורניים של הרגלים היא לא גוזרת עד שאני מעירה לה ואז היא מתעצבנת(אף פעם לא אהבה לשים בשמים וקרמים בגוף, ,היא כן מתאפרת ושמה דאודורנט), כאשר חברותיה צריכות ממנה משהו היא תשים הכל בצד וישר תרוץ לעזור להן ותפנה הכל בשבילן, לדוגמא-צריכה ללמוד מבחן, חברה תיתקשר אז היא תעזוב הכל ותיתפנה לחברה, חברה תגיד לה שתבוא בשעה מסויימת והחברה מאחרת אז ביתי תקבל זאת ותידחה את הדברים שהייתה אמורה לעשות,, , יש לה עוד חודשיים יום הלדת, היא לא רוצה לחגוג, אותי זה מרגיז, מכיוון שביתי לכל יום הלדת או לחברה טובה רצה ומשקיעה את הנשמה וקונה מתנה, ודברים שנוגעים אליה היא לא רוצה לקבל, לים היא לא הולכת -כי לא רוצה לשים בגד ים, בגלל שהיא נראית מאוד קטנה לגילה ושאר חברותיה מאוד מטופחת וגבוהות ממנה, היא תעשה למען אחרים הכל אבל כשזה קשור אליה היא "מבטלת" את הצרכים שלה וקודם דואגת לצרכים של האחר. אני גם רואה שהיא לא רוצה להיות במרכז העיניינים, אני כאמא מלמדת אותן לעזור ולהתנהג בכבוד לאחרים, אך יש גבול לכל דבר, ממש כואב לי לראות איך שביתי מתייחסת לאחרים בכבוד ולפי הצרכים שלהם והזמנים שנוחים לחבריה, ולעצמה היא לא כל כך דואגת, איך אוכל "לפקוח" לה את העיניים ולהדריך אותה לא לבטל את עצמה בלי לבקר אותה ובלי לגרום לה להרגיש תסכול?