עזרה

שלום רב,
מה שאני עומד לכתוב כרגע זה ללא ספק זעקה לעזרה.
אני מודע לכך שהפורום נועד למטרת ייעוץ ראשוני ואינו מתיימר לפתור בעיות, אך אנו זקוקים להכוונה/ הפנייה/ עזרה כלשהי. אני מקווה שאיני חצוף, אך אני אובד עיצות.

אני (גיל 26) חי עם אימי ואחי הקטן (16). ההתנהגות של אחי המתבגר אינה תקינה והמצב על סף קטסטרופה, אני מקווה שזה לא יגיע לשם.
אימי ניסתה לפנות לרווחה וליועצים, אך הם לא הועילו בפתרון. ברווחה טענו כי אין מדובר במקרה של אלימות, ולכן אינם יכולים לעשות צעד דרסטי, אך ברגע שאני ואימי חיים בחשש, מאחר ולאחר שהערנו לאחי על משהו מסויים והתפתח וויכוח, נאלצנו לשמוע אותו מכה בדלת האמבטיה מספר פעמים, עד שסדק אותה עמוקות. לא, הוא לא היכה אותנו, אך זו אלימות לכל דבר.
הוא מדבר בחוצפה, מרים קול ונוטה להתקפי זעם נוראיים ומאיימים. לפרקים הוא נחמד, ובפעמים אחרות אנו מרגישים שאנו בתוך סיוט. אתמול, לאחר וויכוח קשה, הוא יצא מהבית, וטרק את דלת חדר המדרגות מספר פעמים בהתקף זעם, ואני בטוח שלא היה חסר הרבה עד שהשכנים היו מזעיקים משטרה.
הוא מורד בחוקי הבית בנחישות, ובכל יום הסמכות מתרופפת יותר. אני חושש מהעתיד לבוא.
הוא מרים קול על אימי בצורה מבישה. הוא שבר בעבר את חלון חדרו ברגע של כעס.

אין לנו כסף לפסיכולוגים, אני מממן את השכירות. וגם אם כן, אני לא בטוח שזה הפתרון היחידי שיש לתת, אולי מקומו כרגע בפנימיה? הוא כבר לא לומד, רק מבלה, פה ושם עובד, אך עוזב מהר מאוד. כשהוא בבית, אפשר לדבר איתו, אך כשמנסים לחנך או מעירים לו המצב מדרדר. אני ישן מדי לילה בחשש שצעקותיו הרמות יעירו אותי כפי שקרא לא פעם בוויכוחים עם אימי.

סליחה כנה, אני לא נהנה להכביד בכתיבה ארוכה ולבקש עזרה ומוצא לתסכול בלתי נתפס, אך לא הייתי עושה זאת אם הייתי יודע כיצד לפעול ומי יכול לעזור לנו. גם כשמהרווחה עזרו בייעוץ בחינם, הוא לא שיתף פעולה וסרב להגיע למפגשים, וכך זה נכשל.
ניסינו בטוב, ניסינו בקשיחות, שתי הדרכים לא הניבו תוצאות.
אני חושש מהדרדרות נוספת התנהגותו. פשוט סיוט.

תודה מראש על כל תשובה או עזרה.