שלי היקרה

שלום ע. ,

אני מנסה לרדת לסוף דעתך ולדילמה שלך, עשית לדעתי משהו נכון, למה את מתייסרת על הבעיטה הזו? כי בילדות אמרו לך שאסור ? מה קרה בילדות ואמרו לך שאסור, דוקא עד כמה שידוע לי , כן ממליצים להגנה עצמית לבעוט במקום הזה.
מה הייתה האלטרנטיבה? שיגבור עלייך? מה שקרה לך, ניסיון האונס הזה, ממש טראומטי עבורך אבל את משום מה בוחרת להתעסק ברגשות לא נוחות של אחריות ואשמה.. אני שואלת את עצמי למה את לא עסוקה במה שנעשה לך, את לא המסכנה בסיפור הזה? לי נראה שכן, מעבר להיותך כמעט קורבן ועברת חוויה קשה שבוודאי מלווה אותך, היית גם זריזה ואמיצה והגבת יפה. ייתכן שאת לא רגילה לראות את עצמך כחזקה ובעלת תגובות תקיפות לכן את מרגישה לא נוח עם זה. מבחינתי,ומצד כל אדם בר דעת, עשית דבר נכון כדי להגן על עצמך. זו המחוייבות שלך קודם כל , להגן על עצמך!
לא הרגת אף אחד ובוודאי לא גרמת לנזק בלתי הפיך. את די מיוחדת בכך שאת מתחשבת כל כך באדם שהיה תוקפני אלייך. רוב האנשים, כולל אותי, לא היו עושים מזה עניין. מגיע לו מעט עונש, את לא חושבת?
אני מקווה שהוא לא אדם מוכר, אך ייתכן שכן ואולי יש קשרים כלשהם איתו עדיין, את פוגשת אותו בסביבתך וזה עושה את עניין מסובך יותר עבורך.
אני ממליצה שתשתפי מישהו קרוב, משיה שיש לך אמון בו במה שקרה. ניסיון לאונס יכול להיות טראומטי ברמה גבוהה ועלול להשאיר לך צלקות נפשיות לאורך זמן.

כל טוב,

שלי ורדי