שאלה לפסיכולוגית שלי ורדי

(אני לא ע. שכתבה קודם על הנסיון אונס. אני ע. בן, אחר לגמרי!

שלום שלי הפסיכולוגית. שמי עמית. נער מתבגר. לפעמים עומד לי בלי שאני רוצה. זה קורה כשאני רואה אישה יפה, או סתם חושב מחשבה מינית. אם זה קורה בבית, זה לא נורא. אני מאונן וגומר. אבל כשה קורה בחוץ זה מביך. נורא מביך. למשל, פעם עמד לי וניסיתי להסתיר ולא הצלחתי. היו לידי כמה נשים, בערך בגיל שלך אני חושב. אחת מהן אמרה: תראו, עומד לו! והן הסתכלו וצחקו. מביך.
רציתי לשאול אותך בתור פסיכולוגית: זה נורמלי, שעומד לי בלי שאני רוצה?. אולי את מכירה דרך "להוריד" את הזין במצב כזה, כשאי אפשר לאונן? נגיד, לחשוב על משהו, או לעשות משהו?. ואולי השאלה הכי חשובה: איך לא להיות נבוך כשזה קורה לי?. כלומר, גם אם עמד לי בניגוד לרצוני, איך להתגבר על המבוכה?. אגב, מה דעתך על הנשים שראו שעומד לי וצחקו?. אם את מתפלאת למה אני שואל דווקא אותך ולא את אייל: זה בגלל שאת פסיכולוגית, כלומר עם ידע רב. ובעיקר בגלל שלא נעים לי לכתוב שאלה כזו לגבר אחר.

נ.ב
אם הייתי גר קרוב אלייך, הייתי רוצה להיות מטופל שלך. נראה לי שהיית יכולה לעזור לי נורא.