דימוי נמוך

שלום לינה

באמת דילמה, את רואה שבתך הולכת ומרגישה יותר טוב, שייכת יותר בחברה, מרגישה מחוברת ואין פלא שהדימוי העצמי שלה עולה כשהיא חשה מקובלת ושייכת.
מצד שני, הירידה בלימודים, הקושי להגיע לבית הספר והחבר'ה שאינם לומדים והשתייה. אתם כהורים צריכים לכוון אותה בכך שיהיה לה "עמוד שדרה"ערכי, שלא תעשה דברים בדיוק כפי שהאחרים עושים, שהיא יכולה להיות בחברה ולהיות מעט שונה, למשל ללכת ללימודים וגם לבלות אתם. אחה"צ. צריך לבדוק אם יש חברים שבאמת עלולים לדרדר אותה. דווקא עכשיו נדמה לי שהיא צריכה ייעוץ כדי לשמור על אישיותה וערכיה מול השפעות החברה.

אל תכפו עליה ניתוק מהחברה הזו, אלא רק אם אתם מרגישים שיש סיכון ממשי בשתייה ובשימוש בחומרים מסוכנים. תבקשו ממישהו בבית הספר - מחנכת, מנהלת או יועצת לשוחח אתה כדי לתמוך בה להשקיע בלימודים שלה ובעתיד שלה, בלימודים שלה. אולי כדאי לתת לה תפקיד בבית ספרה כדי לחזק את הדימוי העצמי שלה ואת העובדה שמעריכים אותה בבית הספר (אם זה בית ספר תיכון עם חטיבה ביניים, אולי יכולים לבקש ממנה להתנדב וללמד ילדים בחטיבה מתמטיקה ).

בהצלחה,


שלי ורדי

שלום לך,
אני חושבת שמה שאת מתארת הינו חשש של הורים רבים: מצד אחד, הרצון שלבתך תהיה חברה בת גילה ומצד שני - החשש מהשפעות לא רצויות של חברה זו. למעשה, מה שעומד בבסיס כל הקשרים - גם שלכם עם בתכם - הוא המסר של אמון. בה ובהחלטותיה.
זה לא פשוט, ונכון שיכולה להיות השפעה של חברות אבל זה בעיני המסר העיקרי שצריך לעבור אליה. מעבר להסברת כל הסיכונים לומר ש"אנו בוטחים בך, בשיפוט שלך, בעובדה שאת יודעת שלימודים הם דבר חשוב...".
יחד עם זאת כדאי להמשיך להיות עם "יד על הדופק" ולשוחח איתה על כך כל פעם שהיא מוכנה לזאת.
קשר רציף, תגובות לא ביקורתיות ותמיכה - יצרו ליווי משמעותי שיסייע לה לא להגרר חברתית.
בהצלחה ושנה טובה.
ד"ר נלי שטיין
מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
מתמחה בטיפול מיני