בת מתבגרת

לום לך,
אכן זה מאוד קשה. אני בטוחה שכוונותיך טובות, אך בתך נמצאת בגיל סוער של מרד והתנגדות. לפיכך, כדאי לחשוב כיצד את מכלכלת את צעדיך בתבונה - הן כדי לשמור על הקשר איתה והן כדי לשמור על כוחותיך (לא כתבת אם יש אב, מישהו שותף לחינוכה)...
אני מציעה לך להרבות בשיחות איתה - כל פעם שאת מזהה עיתוי מתאים. שיחות של שיתוף וניסיון להבין מה קורה איתה, לא (רק) של ביקורת. מאידך, הייתי מורידה קצת את הדרישות ממנה. לא כי היא לא יכולה לעשות את הדברים, אלא כי תקבלי כל פעם סרוב. אני מניחה שעם הזמן היא תפנים את המסרים ותסייע - כפי שנכון ורצוי לעשות.
לגבי בית הספר, הרי שבאמת לא נותר לי אלא לתמוך בהתנהלותך. תני לה לשאת את התוצאות של התנהגותה.
הערה אחרונה: איני יודעת למה את מתכוונת ש"לאחרונה התחלתי לשים דגש בבית...". קצת קשה להתחיל עם גבולות וסמכות כשילדים בני 13. לפיכך, התמידי, היי סבלנית, אל תצפי לשינוי בבת אחת. בטוחה שעם הזמן, באם תהיי עקבית, תראי תוצאות חיוביות.
בהצלחה ושנה טובה.
ד"ר נלי שטיין,
מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
מתמחה בטיפול מיני