בן 14

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בן 14
    אורלי
    16/10/2012

    שלום רב,
    תודה על הפורום הזה למען הורים למתבגרים.

    בני הוא בן 14 וחצי, יש עוד אח בן 4.
    אני חד הורית מגדלת לבד את הילדים.

    לפני כחצי שנה החל המתבגר לעשות דברים מאוד מנוגדים, ממש כמו מן פיצול אישיות.

    או שמחשק אותה גבר עם חברים, ועם קול עבה, שזה בסדר ויפה, ובערב לישון עם שמיכה שלו מהיותו ילד קטן ואף לשים מוצץ בפה בלי שאני רואה בלילה,(מוצץ שהיה חדש וסגור בתוך קופסה של הפעוט בן 4). חשבתי שיש לו קנאה בגלל ההפרשים, אבל פעם הוא תינוקי ופעם גבר שנראה גבר לכל דבר.

    כמו כן, הוא מקובל חברתית ושורצים אצלנו חברים בכמויות והוא נחשב לאחד המקובלים בבית הספר.

    לפני כחודשיים לערך, מצאתי כביסה שהוא זורק לי על הרצפה ובה חומר שנראה כדבק, הבנתי שהוא מאונן כנראה, וזה לגיטמי ונורמלי, אך למה כל הזמן זורק זאת על הרצפה? זה מעליב אותי, התעמתתי איתו ושאלתי למה זה על הרצפה? והוא ענה לי שזה מלוכלך לכביסה. ביקשתי שוב כמה פעמים וזו אותה חולצה כל הזמן יוצאת מהכביסה ואז שוב מאונן עליה וזורק. אינני יודעת כבר מה לעשות.

    דבר נוסף הוא שהוא מתקרב מאוד לאביו שגרוש ממני ומחפש את זהותו כבן לאב, אך אליי הוא מתנהג בזלזול, אני מודעת לזה שהוא בונה לעצמו את האישיו שלו כגבר, אבל למה צריך לזרוק את אמא בשביל קשר עם האב ומשפחתו? אי אפשר לאהוב שני צדדים? הוא אמר לי שמחכה לגיל 18 לעבור לבית אביו, זה נורא מציק לי ועצוב.
    הוא מלך פה בבית, ולי זה נראה כמו "נתת לילד אור- קיבלת חושך" כי כך זה משתמע.
    תמיד היה מפונק שלי בבית, הוא דווקא מסתדר עם אחיו ומשחק איתו במחשב יחד.
    אבל מה קורה לילד שזאת היא התנהגותו? אני רוצה לעזור ולא יודעת כבר איך.....

    אודה להכוונתכם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בן 14

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בן 14 - תגובה

    ד''ר נלי שטיין
    17/10/2012

    שלום לך,
    מדבריך ניכר כי את משקיעה רבות בילדיך - מחשבה ומעשה. את מבולבלת ובצדק היות שההתנהגות של בנך הבכור אינה עקבית. מחד, הוא חש רצון עז "להיות גבר" ומאידך - עדין להמשיך להיות התינוק... מצבים שהם נורמליים ואופיינים לגיל זה.
    העמדה הדו-משמעית שלו מבחינה רגשית ניכרת בכל היבטי חייו. נדמה שכאשר הוא זורק את החולצה המוכתמת בזרע הוא כאילו זורק מעצמו את העובדה שהוא נזקק לאוננות. את אותם לחצים וצרכים מיניים שלגביהם אינו שלם, וגם ביחס אליהם מתקיימת עמדה אמביוולנטית.
    באופן מקביל, כאשר הוא מזדהה עם אביו, הוא כאילו משליך את החלקים הקשורים אליך. קשרים הנקשרים לנשיות ולצערי פחות מוערכים בחברה בכלל.
    מדובר בתהליכים נפשיים, רובם אינם מודעים, ואני מציעה לך להיות בעמדה בה את מנסה לשמור על עצמך ופחות להעלב... מה שכדאי זה פחות לפנק, פחות לתת שירותי בית שונים ואולי מיותרים ובכל הזדמנות שאפשר לשוחח איתו. לנסות לשוחח לא כהטפה, לא כביקורת, אלא לדון בהיבטים שונים של נשיות/מיניות/בלבול. כל אלה כתחושות אפשריות, אנושיות ומוכרות. לאט לאט תתאזן "התמונה" והסתכלותו על עצמו ועליך תהיה מקבלת ומכילה יותר.
    לא פשוט... אני יודעת.
    שיהיה בהצלחה,
    נלי

    ד"ר נלי שטיין Ph.D
    מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
    מתמחה בטיפול מיני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו