למה זה קורה לי?

שלום לך,
מדברייך אני מקבלת את התחושה שאת מאמינה שבתך שולטת על הגורם הפסיכולוגי, בעוד על הסיבות הרפואיות, הפיזיות הגורמות למחלה שלה (את לא מפרטת..) אינה שולטת, אינה אחראית עליהן וכך אין סיבה לכעוס עליה.
ישנם הרבה מצבים פסיכולוגים שמתבטאים דרך הגוף שלנו, דרך מחלה, כגון מחלות עור הקשורות קשר הדוק לרגשות, אסטמה, אלרגיות, מעי רגיז הגורם לכאבי בטן, שיתוק אפילו. הגוף והנפש נמצאים בקשר הדוק. לכל מחשבה, רגש, מתח יש ייצוג גופני כלשהו. אצל בתך כנראה הבעיה הפסיכוסומטית מוקצנת, אם היא צריכה אישפוזים. תופעה פסיכוסומטית חריפה מתרחשת כאשר האדם לא מודע, מפחד להתחרב לרגשות הקשים שלו. יש סיבה לדאגה אם אכן זה המצב, כי עצם התגובה הפיזית העוקפת את הרגש והמודעות, מסמנת לנו עד כמה מתקשה באמת להתמודד עם עולם הרגשות. ייתכן שאת מרגישה שעצם המחלה שלה כאשר המקור הוא פסיכולוגי הינה מניפולציה והפגנת כוח של בתך עלייך? אך אולי המחלה שלה היא זעקה לעזרה ואות לכך שצריכה להיות במרכז הדאגות של הוריה ...
אם הנחת הרופאים נכונה, צפויה לכם דרך ותהליך פסיכולוגי, בינאישי ותוך אישי , לבתך ולכם ההורים. ואני מסכימה איתך, זו עבודה לא קלה ,אך יכולה להוביל אותכם למקום טוב יותר.
לעניות דעתי, מהמעט שאני מבינה, תצטרכו "לשים את הבעיות על השולחן ולדבר אותן" במקום לבטא אותם באמצעים עקיפים של חולי וסימפטומים פיזיים.

כל טוב ובהצלחה,

שלי ורדי