חבר ראשון

שלום סמדר,
אני מבינה ממך שהצורך שלך לומר לבת לא לסגור את הדלת, נובע מהדאגה שמא היא תעבור את הגבולות..


אני חושבת שנכון יותר לשוחח איתה על הגבולות שהיא שמה בעצמה בעניין מגע עם החבר, על הגיל הצעיר שלה ומה מצופה ממנה בגיל זה, על הצורך לרצות, להתנסות בחויות.דיאלוג ואפילו חילוקי דעות עדיפים מאיסורים. ילדים גם כשחולקים בדעתם בהוריהם, הם עדיין מפנימים ומתחשבים בחלק מתפיסות ההורים. עדיף להעלות את הנושא ישירות וגם לאפשר סגירת דלת לחלק מהזמן.בכל זאת יש להם צורך טבעי לפרטיות מסוימת בקשר ביניהם. אפשר לבקש ממנה, אם היא מגזימה עם דלת סגורה, להשאיר אותה פתוחה ללפרקים או לחילופין לבקש להכיר את הנער ולהזמין אותם לשבת בסלון .
בעקרון אני מאמינה שעדיף להשפיע על ילדים שלנו בדרך ההפנמה של הערכים שלנו, ופחות דרך הגבלות חיצוניות. המטרה שלנו בסופו של דבר שהילדים יתנהלו לפי גבולות פנימיים של מה טוב.

כל טוב,
שלי ורדי