מזלזל, יהיר, ולא מבין מה הבעיה...

בננו בן 14.5 ילד רגיל. הקושי שלנו איתו הינו על רקע של תחושת זלזול עמוקה וחוסר כבוד אלינו הוריו. בשיחות עמנו הוא יכול להפנות את הגב וללכת באמצע השיחה, הוא מתווכח על כל דבר קטן אינו עומד בהסכמים ומתחכם. על השאלות הרציניות ביותר הוא יכול לענות בציניות וזלזול. אם זה היה תלוי בו הוא היה מספק רק את צרכיו בעזרתנו אך גם באופן עצמאי. הוא כלל אינו מבין מה הבעיה והשיחות עמו מגיעות למבוי סתום. יש לנו תחושה של הכחשת המציאות על ידו כאשר מפגישים אותו עם סיטואציות שהיה בהם (הבטיח ולא קיים, לא עמד בלוח זמנים. לא ביצע משימות שהבטיח וכולי) כאשר מפגישים אותו עם הדברים הוא מתחכם, עונה בעקיפין ומחכה תוך גלגול עיניים השמימה שכבר נסיים את הנאום שלנו ונעזוב אותו לנפשו. אנו לא מוצאים מסילות לליבו וחשים תחושת אין מוצא כרגע בדיאלוג איתו. לשאלתנו מה הוא מעדיף סנקציות או תקשורת הוא ענה תקשורת אך לא מוכן באמת לשתף פעולה (או לא יכול ) כאשר מגיעים לשיחה. התחושה הכללית היא שהוא לא מבין מה רוצים ממנו. והתחושה שלנו היא תסכול. הוא ילד שלישי, בין ארבעה די צפופים בן יחיד בין עוד שלוש בנות.