מחשב

שלום מיכל,
עד כמה שהתנהגות זו של בנך שכיחה בקרב ילדים ובני נוער, עדיין מדאיגה מכיוון שמתחילה להיות העדפה אצלו לתקשורת עקיפה מאשר מקשר הפשוט הישיר בינו לבין חבריו. בנוסף, העיסוק העיקרי שלו מצטמצם לתחום צר מאד. ייתכן ומתחילה התמכרות למשחקי המחשב האלה . התמכרות תהיה תלויה באורך התקופה בה מישהו עסוק במשחקי מחשב, עד כמה התנהגותו כפייתית וחוזרת על עצמה, איזה נפח מחייו היא תופסת, ועד כמה קיימת אצלו התעניינות במעגלים ובתחומים אחרים של החיים. תופעה זו מתחילה בדרך כלל על בסיס נפשי כלשהו. הנער או הנערה מחפשים למלא איזו ריקנות, איזה חלל או להדחיק קושי אחר, למשל במיומנויות חברתיות ספונטאניות או ביזימה של פעילויות, ולמצוא פיצוי חלקי ולא מספק באופ אמיתי בהתנהגות מתמכרת של תקשורת דרך המחשב.
השליטה בידייך עדיין כהורה. כוח ההשפעה שלך תהיה גדולה ככל שתאמיני שתחושותייך ודאגתך מוצדקות. חשובה לך ההתפתחות התקינה של בנך, חשוב לך שהוא ידע ליצור קשר ישיר עם חבריו , שיזום קשר זה בלי פחד של דחיה, ושעדיין ירגיש מספיק קרוב אלייך ולשאר בני המשפחה לשתף בחוויות ולרצות לבלות עם בני משפחתו.
רצוי להציע לו לשים גבול, ולעזור לו בו זמנית למלא את החלל שנשאר אם יגביל את פעילותו במחשב. למשל כדאי ליזום מפגשים חברתיים, פעילויות ספורטיביות, להירשם לחוגים. אפשר להציע לו להזמין לביתכם חברים, לעשות מפגש חברתי אפילו במחיר שבאותו ערב אתם לא תהיו בבית.

רצוי שתפעילי לחץ חינוכי מתון אך עקבי. תסבירי לו למה חשוב לכם בשבילו שיהיה יותר רבגווני בפעילויות שלו, תנסי שהשיח יהיה עד כמה שאפשר בגובה העניים. בגילו של בנכם, לא רצוי להעניש בוודאי על פעילות כזו, כי זה מעליב ומזיק יותר מאשר מלמד ומחנך.

בהצלחה!

שלי ורדי