הוצאות בחופש

שלום לך,
אני מבינה את המצב והוא קורה במשפחות רבות. כמו גם הסיטואציה בה ילד אחד מבקש והשני - בכלל לא או הרבה פחות. אכן לא פשוט. יחד עם זאת אני מאמינה שהבקשות התכופות לדברים חומריים יושבות על תחושות עמוקות יותר: חוסר ביטחון, צורך להיות שייכת חברתית, מה שנקרא "מקובלת".
איני יודעת עד כמה את יכולה להסיט את הוויכוחים לנושאים אלה, אבל נדמה לי שכדאי - בעדינות - לגעת בהם. מה ייתן לה הרגשה טובה בנוסף לכל החפצים שהיא מבקשת? מה יתרום לדעתה לביטחונה העצמי? האם היא חושבת שהעובדה שהיא מרוויחה ועובדת יכולה גם להעצים אותה ולא רק להטריח? וכדומה... סוג של לפתוח צוהר לעוד כיווני מחשבה...
בנוסף, הייתי יוצרת דיאלוג לגבי הפסקת הוויכוחים - מה שמעכיר את האווירה בבית. עשו החלטה ביניכם מה אתם מוכנים לתת לה כמתנה לקיץ (אולי הכרטיס להופעה של ריהאנה) ומה אתם חושבים שהיא צריכה להשתתף בו (שדרוג הסלולארי למשל). לגבי משקפיים הרי שניתן לחשוב על דחיית הביצוע למועד מאוחר יותר. אלה הן רק הצעות להסכמות אפשריות.
ובנימה ישירה יותר אליכם ההורים - נסו לחשוב כיצד להפחית את הכעס, לזכור שאלה הן תביעות של נערות רבות, שצרכים רגשיים וחברתיים מנהלים אותה בגיל זה וזה "נורמאלי". נסו לא לבוא אליה בהרבה טענות, אלא ליצור דיאלוג ענייני יותר ומאשים פחות.
בהצלחה,
נלי

תודה על תשובתך..
בדיוק הבוקר דיברנו על הסכם בו היא מתחייבת להתנהגות הולמת לכולם בבית בלי צעקות או מריבות..וכמובן לחסוך ע"מ לקנות נייד חדש ובו אנחנו משתתפים בחצי.. עדשות + משקפיים קניתי לה היום(זה בריאות ובזה לא אחסוך)..והשאר...קודם שתוכיח את עצמה..

כל הכבוד על הניסיון למצוא פתרון ופשרה.
אני בעד גבולות ובעד שהיא תוכיח את עצמה, אך בבקשה אל תשכחי שהיא רק בת 15!!! נסי בשביל עצמך לזוז מעמדה של כעס לעמדה של יכולת לראות מעבר לדרישות את עולמה הרגשי והחברתי.
זה יעזור גם לך וגם לה.
בהצלחה,
נלי