קשר בין מתבגרת לאב

בעלי אדם שמתקשה לנהל תקשורת פתוחה באופן כללי ובמיוחד כשהוא כועס או פגוע, הדבר בא לידי ביטוי בברוגז הוא מנתק מגע , ביחסים ביננו אני זו שאחרי כמה ימים כשהוא נרגע יוצרת את ההדברות.
לצערי אני רואה שאותו דפוס מתחיל גם בקשר עם בתי בת ה 16 הוא נפגע או כועס עליה ואז הוא פשוט ברוגז איתה לא מתקשר איתה בכלל כאילו היא לא קיימת.
בפעמים האחרונות שזה קרה ניסיתי לתווך הסברתי לו שזו לא דרך שהוא צריך להסביר לה ממה נפגע או התרגז ולה אני מסבירה שתתנצל אם היא חושבת שלא הייתה בסדר, הפעם הבת שלי אמרה לי שאני לא צריכה להתערב, היא חושבת שהוא האבא והוא זה שצריך לבוא אליה ולהסביר לה ולא להתעלם ממנה כמו ילד קטן.
היא מרגישה שההתנתקויות האלו מצידו בכל פעם שיש משהו גורמות לה לא לרצות להיות איתו בקשר קרוב , ובכל מקרה היא מרגישה שגם שהכל חוזר לעצמו הוא לא באמת מדבר איתה והתקשורת בינהם לא קרובה.
מנסיון בקשר שלי איתה אני יודעת שהיא נערה עם אינטלגנציה רגשית גבוהה ותקשורת טובה דבר שקשה לי יותר להגיד לגביו
האם להתערב או לא? ומה הייתם מציעים?