איך יוצא שתמיד אנחנו ההורים אשמים

היי רונה,
חלק מהצבת הגבולות זה להצליח ליישם אותם ולא רק להגיד אותם. לגבי ההבדל בין ילדים
באמת קושרים קשרים שונים לעתים עם כל ילד, וכל ילד עם אופי מיוחד , גם משפיע עלינו, על איך נתנהג אליו ואיזה קשר ניצור איתו. אני מבינה שאתם כן מסוגלים להציב גבולות מוצלחים מול שאר הילדים, ומכאן השאלה שלך... אני לא חושבת שמקדם לראות את עצמכם כאשמים, אלא ככאלה שחושבים שעדיין הכוח לחינוכה ולהכוונתה של הבת נשאר אצלכם ולא בלחצים החברתיים של הסביבה. בנוסף, רציתי לומר לך שאשמה ואחריות על ילדינו מלווה אותנו כמעט כל החיים, עדיף לדעת להבחין מתי זו לא אחריותינו גם.. זה גם חשוב. אך יש משהו מובנה בתפקיד ההורי שדורש תמיד חשבון נפש מאיתנו.כאן מדובר בילדה עדיין מאד קטנה, אני מאמינה שאפשר להשפיע ולכוון אותה אחרת. גם עם ילדים יותר גדולים, אפילו בתחילת גיל העשרים יש השפעה גדולה להורים, השפעה יותר גבוהה ממה שההורים נוהגים לשער לעצמם..
באיזה יישוב אתם נמצאים בארץ? כדי שאנסה לעזור לכם עם אנשי מקצוע.

שלי ורדי