מודאגת מביתי או סתם אמא לחוצה?

שלום, ביתי הבכורה בכיתה יב' מאז היותה קטנה היתה ילדה שונה אהבה את הפרטיות שלה, לא אוהבת שמתערבים לה בדברים, לא משתפת בכלום, בגיל ההתבגרות צבעה צבעים בשיער, שומעת רוק,עשתה 4 הליקס, הלכה עם שחור, היו לה קבוצת חברה פנקיסטיים וגיליתי גם שהיתה לה התנסות של נשיקה עם בת, בהיותה בת 14וחצי היה לה חבר כחודש שהבנתי שנפרדו בצורה לא יפה. שנתיים האחרונות ביתי חזרה לשערה החום, הורידה את העגילים הכבדים אומנם ההליקסים (היא צוחקת על התקופה הזו)נשארו אבל הולכת עם עגילים יפים עדינים, החלה ללבוש שמלות יותר מודעת לגוף שלה, באמת ביתי עשתה שינוי ויותר מטפחת עצמה. מעולם היא לא דיברה איתנו בפתיחות ותמיד האינפורמציה מגיע אלי "מסביב"-בטח לא ממנה. ביתי תלמידה טובה מאוד, נמצאת בצופים-היא מדריכה, מתנדבת במדא ותמיד הסתובבה עם קבוצת חברים איכותיים שמהצד השני היתה הקבוצה ה"פריקית" , ביתי לאט לאט ניתקה עצמה מכל הקבוצה של החברה האכותיים שנמצאים איתה בהתנד'בות, בכיתה, בתנועת נוער וזאת בטענה שאיננה מרגישה שייכת לשם (היא מאוד מאוד נמוכה 148 לעומת הבנות בקבוצה שהן גבוהות 155 ומעלה וחתיכות וביתי לא מרגישה כך היא מרגישה שונה מאוד) שונה בדעותיה והחלה יותר ויותר להתחבר עם קבוצת ה"פריקים" מה גם שביניהן יש בחורה "עדי" לסבית שהן חברות מאוד מאוד טובות ויש להן הרבה דברים משותפים וכל יום מתראות וגם מתראות עם שאר חברי הקבוצה, אני ממש לא רגועה מהחברים האלו אני יודעת שהרמה שלהם לא מתאימה לביתי, הם חברה לא אכותיים, שותים, מעשנים, אני ובעלי ממש לא יודעים מה לעשות , רק אנחנו מנסים לדבר עם ביתי היא מתפוצצת עלינו ולא נותנת לנו לפתוח את הפה. אני רק שומעת שהיא נפגשת עם עם "עדי" אני משתגעת, וגם כשהן נפגשות עם שאר החברה אני ובעלי ממש מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות. כיצד לדבר עם ביתי, האם לסמוך עליה כי חכמה, ממש חסרי אונים וכואב לנו לראות שזרקה את כל החברים הטובים שהיו לה מכיתה א ועד עכשיו.