לספר או לא..

שלום לירון,
כן, בהחלט אפשר לספר לילדים, המידע הזה אינו אמור להיות משהו טראומטי עבורם. התסכול שלהם עלול להיות כלפיכם כהורים שלא שלא סיפרתם בזמן, והסתרתם את העובדה שאביהם היה נשוי פעם לאישה אחרת. אני מנסה להבין למה הנושא כל כך קשה בעיניכם, האם בידיעה זו אתם מאמינם שאתם "שוברים" את המיתוס של המשפחה המושלמת, האחת והיחידה, או את המיתוס של האב המושלם, שלא נכשל בשום מערכת קודמת?
תנסו להסתכל בכך בפרופורציות אנושיות -כולנו שוגים, ובטח בגיל צעיר, וכך קרה לאביהם, זה אינו עושה אותו אדם פחות טוב. ביניכם, ההורים, תנסו להבין האם זו הסיבה שמנעה מכם לשתף את ילדיכם בעברו של האב, או שקיימות סיבות אחרות. אם הילדים יבקשו הסברים, מה הם לא היו אמורים לדעת את זה, ספרו להם את האמת כפשוטה (אם התביישתם, חשבתם שזה יצער אותם, או האם האב רצה לסגור את הפרק הזה בחייו ולא להיזכרו בו..) ייתכן שהילדים יפתיעו אותכם ותגובתיהם לא יהיו חריפות כפי שאתם מדמיינים, כי בעצם אתם משליכים את הפרשנות שלכם על הרגשות שלכם.
דבר אחרון- את צודקת שנכון שהילדים ידעו זאת מכם, ממקור ישיר ואישי ולא בדרך מקרה, מאנשים זרים.

בהצלחה,
שלי ורדי











בהצלחה,
ש

תודה רבה על תגובתך המהירה...שלי כיצד לעשות זאת? מהי הדרך הכי קלה ופשוטה?

כדאי שאבא יספר, לא? מה הדאגה הגדולה? תנסי להבין מה מונע מבעלך לספר זאת.. ולמה את כל כך מעורבת רגשית? האם זה בגלל שמנעתם את האמת על העבר מהילדים, והם יכעסו על כך, או מסיבה אחרת? תזכרו , שהמחשבות שעוברות בראש, לא בהכרח יתאימו לתגובות של הילדים שלכם. תסבירו לכם את האמת, את הסיבה האמיתית למה לא סיפרתם להם - כי חשבתם שייפגעו מכך, שישאלו שאלות רבות... קודם תמצאו בעצמכם מהי הסיבה האמתית שבגללה מנעתם אמת על העבר, ותגיבו בהתאם. אני לא חושבת שעשיתם כזו טעות גדולה , כפי שזה נראה לכם.

שלי