מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ילדה בת 12 - מיסרונים "אובדניים"לילך12/12/2013
שלום רב, יש לי ילדה בת 12, עדינה, חמודה, "ילדה טובה".. סבלה מעט מחרדות בעבר אבל נראה שהתגברה בעזרת מפגשים עם פסיכולוג.
היא ילדה שמחה בדרך כלל, נבונה, יש לה חברות.
יש משהו שאני לא יודעת איך להגיב כלפיו.
קורה לפעמים (אם כי לעיתים לא קרובות) שהיא שולחת לנו אסאםאסים בזמן הלימודים עם אמירות כמו "בא לי למות" או "נגמרו לי החיים". בסוף מסתבר בדרך כלל שהיא רבה עם איזה חברה ואחרי שעתיים הכל שב על מקומו. אבל עד אז אני יושבת בעבודה על קוצים ומחכה שיסתיים כבר יום הלימודים לשמוע שהכל בסדר. אני מתלבטת איך להגיב לזה. האם להסביר לה כמה המיסרונים האלה מדאיגים? אולי נכון יותר לאפשר לה להתבטא כך ולהרגיע את עצמי שזה כנראה שום דבר? האם לבקש שאם היא מרגישה כך שתיצור קשר טלפוני גם אם זה באמצע יום לימודים וותימנע ממיסרונים מפחידים? אשמח לעצתכם. תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילדה בת 12 - מיסרונים "אובדניים" - תגובה
שלי ורדי13/12/2013שלום לילך, אני חושבת שכדאי שתתייחסי למסרונים, הבת שלך צריכה את התגובה והתמיכה שלך, טוב שהיא פונה אלייך ומשתפת אותך. בשום פנים ואופן לא להגיד לה להפסיק עם זה, כדאי לשמר אצלה את הנטייה לפנות לעזרה. זה נכון שהמסרונים מדאיגים אך כך היא מפקידה את הדאגה ומחלקת אותה אתך וכנראה עושה לה טוב. לדעתי כדאי שתאמרי לה להתקשר או לפרט מעט יותר, להראות לה שאת אתה, להרגיע מעט אך גם לא להאריך או להעצים את הדאגה מדי כדי שלא יהיה לה רווח משני מזה ותשלח יותר ויותר מסרים דומים. בבית כדאי להתייחס למה שקורה לה עם החברות. ועל כך שהיא רואה כנראה שחורות די מהר כשמשהו לא מסתדר לה אך גם יודעת להיחלץ מהמצבים האלה. אולי כדאי שאת ואביה תנסו לעבוד על עצמכם להיות אתם רגועים יותר נוכח המצבים שהבת נתקלת בהם. כדי שלא יהיה לה קל להשליך כל דאגה וחרדה שלה אליכם.
כל טוב!
שלי ורדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

