בן מתבגר לפני גיוס

תיקון למכתב הקודם;
אני מתנגדת לשהייתו של בני בביתו של בעלי לשעבר ולא כפני שכתוב בטעות "לא מתנגדת".
תודה,מיכל

מיכל בוקר טוב,
את מתארת יחסי משפחה וזוגיות מאוד קשים, ומצבו של בנך מדאיג אף הוא. הייתי אומרת שהוא בהחלט יכול להיות מוגדר כנער בסיכון. אני משערת שאת יודעת זאת ולכן רוצה לעזור לו להתכונן לקראת השירות הצבאי. שירות שיעמיד בפניו אתגרים רבים.
העצה המקצועית שאוכל לתת לאור הנתונים האלה היא ללכת לטיפול משפחתי - בעל מסגרת טיפולית גמישה - הן רק עבורך, והן עבור הבנים באם יסכימו לבוא עמך. בנוסף, אני מציעה - אם זה ניתן - לחשוב כיצד עושים "הפסקת נשק" אם אבי ילדיך, בניסיון לרתום גם אותו למאמץ זה למען בנכם.
בהצלחה,
נלי

שלום רב נלי,
היינו אמורים להתחיל הדרכת הורים אצל פסיכותרפיסט מעולה ובעלי לשעבר לא הגיע פעמיים ברציפות.להדרכה המשותפת היתה חשיבות רבה בשביל ליצור שפה אחידה ותיאום מול הבן הבכור.גם בני הבכור מסרב לטיפול .סמכותי ההורית נפגעה לאורך השנים וחוסר התיאום ביננו רק החריף את מצבו של הבן ושימר את הקושי לקחת אחריות.
מיכל

מיכל שלום שוב,
אני מבינה, והמצב אכן מאוד מסובך.
מה שנותר לי כרגע זה להציע לך ללכת לטיפול, ליווי ותמיכה בעצמך היות שאת מתמודדת עם הרבה מאוד קשיים.
האם יש אדם אחר ממשפחתך שיכול לסייע? שבנך סומך עליו...

לצערי אין לי למי לפנות,זה נורא ואיום.בסוף השבוע בני הכה את אחיו שצעיר ממנו ב4 שנים וזה מראה שחוזר על עצמו כמעט כל יום.בני הבכור טעון בכעסים ונראה שממש מחפש להרביץ בזעם רב.אני חוששת לפנות לרשויות כדי לא לפגוע בבני אך המצב הולך ומסלים.בעלי לשעבר מתגורר מס' שניות נסיעה מביתנו ולא רוצה להיות מעורב.הפסיכותרפיסט שהתחלנו אצלו הדרכת הורים( בעלי לא הגיע פעמיים ברציפות להדרכה ) טוען שלא ניתן לסייע לבננו ללא תיאום ושיתוף פעולה מלא של שנינו.אני מטופלת רגשית ומקבלת סיוע משפטי ושרויה במצוקה מהאלימות של בני הבכור.

מיכל

מיכל בוקר טוב,
אני מרגישה את מצוקתך וצר לי עליה. אני מבינה ללבך ויחד עם זאת שואלת את עצמי מה ביכולתי לעזור במסגרת פורום אינטרנטי...
במיוחד כאשר האב אינו מוכן לשתף פעולה לטובת בניכם.
נדמה לי שהפנייה לרשויות לא תפגע בו אלא תיצור גבול הכרחי, ועזרה משמעותית עבורכם. לא יתכן שתמשיכו לחיות בסיכון - פיזי ונפשי - בכדי לשמר את החופש שלו או העדר פגיעה בשרותו הצבאי. יתרה מכך, אני סבורה שבנך נמצא במצוקה נוראית בעצמו וזקוק להחזקה נפשית ופיזית שאתם כהוריו לא מסוגלים לתת.
אי לכך, כדאי להתחיל עם רשויות הרווחה ולנסות להפעילם כדי לחפש ביחד פתרונות - טיפוליים ואפילו שיקומיים.
בנך חייב לדעת שהתנהגותנו הפוגענית אינה יכולה להמשיך, גם במחיר של איסור להיכנס אליך הביתה.
מחזקת את ידיך,
נלי

תודה לך נלי על התגובות.
מבקשת להתיעץ עמך על עוד נושא ומה נכון לעשות במצב של התנכרות הילדים כלפיי.בני הבכור וגם בני השני מתרחקים ומטיחים בי עלבונות על האוכל ,מזלזלים בהשקעה העצומה שלי ,מסרבים לקחת חלק במטלות הבית ולא מכבדים את חוקי הבית במכוון .האוירה בבית קשה וכואבת גם בגלל ארועי האלימות וגם בגלל ההתנכרות כלפיי.עולה בי המחשבה שאני צריכה לעשות שינוי בדרך התגובה שלי ,אולי פחות להשקיע,פחות לרדוף ולבקש את עזרתם,פחות לרצות ובעיקר לשחרר .
מה דעתך,איך עליי לנהוג.
שבת שלום מיכל

מיכל שלום,
זה נשמע כיוון מתאים, אך הייתי דנה בו גם בטיפול האישי שלך.
מדובר הרי לא רק בדרך טכנית כזו או אחרת, אלא עמדה רגשית שיכולה וצריכה לבוא מבפנים. איני יודעת איך המצב הזה התפתח. האם בהשפעת התנהגות האב מצד אחד, וניסיונותיך לפצות, להחליק ולשמר מסגרת ביתית - מאידך, או תהליכים אחרים.
בכל מקרה, לא הייתי מציעה לך להמשיך לרצות, לספוג עלבונות, להשקיע ולקבל זלזול וחוסר ערך.
מצאתי את עצמי חושבת הרבה על פנייתך ומזכירה לך שוב לפנות לרשויות רווחה, או לכל גורם אחר, בנוגע לבנך הבכור. בבקשה אל תישארי לבד עם הקשיים עמו...
מעניין לראות שבנך השני, הסובל מאחיו הבכור, עשה עמו קואליציה נגדך. האם את סבורה שאי אפשר לשקף לו זאת? לשוחח עמו? להראות לו שהוא כנראה גם מעריץ את העמדה האלימה של אחיו, למרות שהוא בה בעת גם סובל ממנה?
בברכה,
נלי

לנלי,
אני מנסה הרבה לשקף לבן השני שלוקח דוגמא לא טובה מאחיו הבכור,הבן הבכור מרגיש פראייר כי המסרים בבית היו קשים ,גם הבן השני מרגיש פראייר שעוזר במטלות הבית כשאחיו לא עוזר.פניתי לרשויות הרווחה ומחכה לע"וס שתיצור עימי קשר.בטיפול האישי אני מכינה תוכנית לתגובה אחרי ארוע אלים,במטרה לייצר סמכות הורית והפסקת האלימות.בתוכנית הפלפון יחסם ל24 שעות אחרי ארוע אלים.השבוע פעלתי לפי התוכנית.דמי כיס הילדים מקבלים במידה ומשתתפים במטלות הבית.הבעייה שהאבא נותן להם דמי כיס ללא תיאום איתי וזה מבטל את תוכנית דמי הכיס בביתי.

בברכה,מיכל