מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- משהו לא עובד- חוזרת שוב אליכםנגה29/07/2014
שלום, בעבר רשמתי פה על בנותיי שהן בגילאי 17 18, ראשית תודה על ההתייחסות הנהדרת שלכן בפורום...עדיין אני לא מצליחה בעיניין העזרה בבית, הן מסוגלות לעבור ולראות כביסה ולא לקפל אותה, משאירות כיור מלא כלים ולא מעניין אותן, המטבח בפתח הבית, כשפותחים את הדלק רואים ברדק, נעלים מורידות בפינת האוכל מול דלת הכניסה, כמו שהזכרתי גם אני וגם בעלי מסודרים...ישבנו גם אני ובעלי בשיחה איתן והסברנו להם שאנחנו צריכים את העזרה בבית, מכייון שגם אני וגם בעלי עסוקים, אפילו הצעתי שיתחלקו לפי ימים, אבל כלום לא עובד, הן בשלהן, אני צריכה לבוא הביתה ולראות בלגאן במטבח, חדר מלא כביסה, פחים מלאי זבל..חלב נגמר הן לא קונות.באמת שאני לא דורשת מהן הרבה, רק את הדברים הבסיסיים...אני ממש מותשת כבר , לא יודעת מה עוד לעשות כדי שיקחו קצת אחריות בבית...אשמח שוב לעצה מיכן. תודה רבה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר משהו לא עובד- חוזרת שוב אליכם - תגובה
ד''ר נלי שטיין30/07/2014נגה שלום,
אני מבינה לליבך. זה אכן מתסכל ומתיש שלא לומר מאכזב באיזו מידה... כי הרי אלה הבנות שלבטח השקעת רבות בחינוכן...
לא ספרת מה הן אמרו והאם הן הגיבו בזמן השיחה שערכתם איתן... אבל מה שאני כן מתרשמת זה שהמציאות לא השתנתה - משני הכיוונים. הן ממשיכות להתעלם ואתם ממשיכים לטרוח, לעשות במקומן ולקטר. נכון?
אבל, בחינוך כמו בחיים, אין "זבנג וגמרנו". שיחה אחת לא מספיקה... התייחסות מתמדת, שאינה מוותרת היא הנדרשת כדי להעביר מסר ברור ועקבי. חשבו ביחד - את ובן זוגך - על מה להרפות ועל מה להתעקש...
בנוסף, נסי כרגע להרפות מלהיכנס ולהעיר על החדרים שלהן. אם הן לא זורקות לכביסה (אלא על הרצפה) הבגדים לא יכובסו, בגדים חדשים לא יינתנו וכך הלאה... בעשייה ודרכה הן גם יבינו את המסר.
היו תקיפים, אך לא אלימים. חד משמעיים ומתמידים אבל בלי לתקוף... כן זה דורש כוחות אבל זו הדרך.
בהצלחה,
נלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)

