בתי החיילת

שלום הדס,
מהתיאור שלך אני מבינה שהקשר שלך עם בת מרוחק, היא מאד מדאיגה אותך והתנהגותה גורמת לך לסבל רב . האם ההתחברות שלה לערבים , על פי השערתך , מסכנת אותה, האם היא מתחברת לאנשים מאד לא נכונים? עצם הבחירה שלה בחברים ערבים, גם אם הם אנשים טובים ולא מסוכנים (ובתנאי שאין לה עוד חברים ) אומרת משהו על היותה בודדה וחשה חריגה ושונה,ולא שייכת. חבל שהקשר כל כך לא בטוח ביניכן. אם יש דמות במשפחה שיכולה להתקרב אליה ללא שיפוט, יהיה טוב, כדי יהיה לה מישהו לשתף. האם שקלת לפנות גם למפקד שלה, או שאת חוששת מהנזק הנלווה שייגרם? אם כהורים מרגישים "אבודים" הייתי ממליצה שתלכו אתם לטיפול של מספר פגישות, כלומר להדרכת הורים או לטיפול משפחתי, ואולי הבת תסכים להצטרף. אני מרגישה שקודם כל את ובעלך זקוקים לתמיכה, להבנה עמוקה יותר של היחסים ושל הדינמיקה של הבת המניעה אותה להתנהגויות המסוכנות ולהתרחקות מהבית. נדמה לי שהיא גם סובלת אך אינה מראה זאת לכם.


כל טוב,

שלי ורדי