נערה מרדנית

שלום סימה,
את צודקת, בתך לפי תיאורייך הנה נערה מרדנית ולא מוכנה לקבל עצה, אך גם היא פגיעה מאד. בתפיסה שלה כל הערה שלך נתפסת כשיפוטית ומאיימת על הדימוי העצמי שלה שאינו גבוה, ומשם גם התגובות הקשות שלה. כנראה שהיא נוטה לתפוס את עצמה באופן שלילי. קשייה בלמודים (עד כמה שהבנתי נכון, יש לה תסכול לימוד) יכולים להסביר את הדימוי הרגיש והנמוך. את באמת אימא משקיענית אך חשוב לדעת שלא כל השקעה, יש בה תמורה בהווה המידי. עצם האכפתיות שלך וההשקעה יתנו פרי במועד מאוחר יותר, בהפנמה של הבת את ערך הלמידה וההשקעה והעיקשות בכל מה שתעשה בעתיד. אני מניחה שכאשר החוצפה והכעס נרגעים, יש לבתך את ההבנה שאת רוצה ופועלת לטובתה. ייתכן והקושי ביניכן טמון במידת המעורבות הרגשית שלך כלפיה. האם היא גובלת בהתערבות יתר וברצון מאד גדול שתצליח בכל תנאי? תבחני את עצמך בעניין הזה. ייתכן ואת כואבת כל כך את הכישלון של הבת ומזדהה אתה, דבר הגורם לך להגיב ברגשיות, שיפוטיות ובאכזבה גדולות. הרי לא כל כישלון שלה תלוי באופן מודע בה, (הכישלון בלימודים נובע ממספר סיבות או משילוב ביניהן כגון: חרדת בחינות, זיכרון ארוך טווח נמוך, קושי לארגן בכתב את ידיעותיה, קושי בהבנת דברים, בעיות ריכוז, וגם פערים לימודים מהעבר ואי למידה מספקת בהווה). נראה לי שאת צריכה להיות שם כדי לתת לה תקווה, לעודד אותה בלחץ מתון לא להתייאש ולהמשיך אך גם לאפשר לה הפוגות בלמידה ומנוחה. חשוב לשדר לה שהכול יכול להיות הפיך בעתיד, גם אם היא אינה מצליחה היום, ובעתיד תוכל תמיד לשפר ציונים. את העובדה שציינת, שאת מבינה אותה בגלל המבחנים הרבים, כדאי שתגידי לה גם ותעודדי אותה גם להשקיע בעוד תחומים ולא רק בלמידה, אלא גם בהנאות, בחברה ובתחביבים. לגבי הטיפול הפסיכולוגי- לפעמים גם שם ההשקעה באה ידי ביטוי לאחר זמן מסוים, סבלנות.

בהצלחה רבה,

שלי ורדי

אני מאוד מודה לך על התשובה עזרת לי מאוד מאוד .
הזדהתי עם כל מילה שאמרת ואף השכלתי ללמוד.
תודה רבה ויישר כח.