מחשבות על גיבוש זהות עצמית

כמובן שלא רק העניין הלימודי מטריד אותנו, נהפוך הוא , הוא השולי.
חשוב לנו לדעת איך איך מרגישה ומה היא חושבת ולוודא שהיא לא נמצאת חלילה במצוקה כלשהי...

דנה שלום,
להביא מישהו לטיפול אינו משימה פשוטה, וכמובן שהיה מומלץ שהיא תראה זאת כזכות עבורה... מה שאפשר לציין הוא שבתוך תהליך טיפולי נוצר "מרחב" להתלבטות, לברור, לאוורור רגשות ומחשבות. האדם המקצועי אינו אמור לומר לה מה לעשות אלא לסייע לה להחזיק את המרחב הזה, תוך דיאלוג ביניהם, בכדי לאפשר לה דיאלוג עם עצמה...
בנוסף, יש להגדיר האם הטיפול הזה הוא לגמרי שלה או שאתם תהיו מעורבים בו... ואם כן - באיזה אופן. נדמה לי שבתכם זקוקה למרחב פרטי, בו תוכל להשתחרר מתחושות של ספקנות (ואפילו חשדנות) לגבי הניסיונות להשפיע עליה.
ואחרון חביב, עד כמה שזה קשה אני מציעה גם לכם ההורים פחות להיבהל, לתת לה חופש להרהר ולבדוק. באם לא תוכלו לעשות זאת היא עלולה לבעוט וחזק... שקפו לה שאתם סומכים עליה, מאמינים בה, שאתם יכולים "לא ליפול מהכיסא" כל פעם שהיא מעלה איזה "הרהור כפירה" לגבי לימודים או החיים...
זו בעיני משמעות עמוקה של דיאלוג אנושי והורי, נפשי וחינוכי.
בהצלחה,
נלי