ביתי התאהבה בטיפוס שלילי

שלום,
אכן המצב מסובך ומדאיג,
השאלה הראשונה שעולה לי בראש איך בתכם נלכדה בקסמיו של בחור כזה.. מה באישיות שלה גורם לה להיות קשורה לבחור מסוג זה. האם בדרך כזו, באופן תת מודע, היא מנסה למרוד בכם? האם ביתכם מסוגלת בדרך יותר מסתגלת לבטא את הייחודיות את האינדיווידואליות שלה? ייתכן שהיא בעלת הערכה עצמית נמוכה ומאמינה שלא מגיע לה בחור טוב יותר?

הייתי ממליצה על אפשרות לגייס עוד כוחות ומשאבים של המשפחה במשבר הזה. אם יש אחים גדולים, דודה או בני דודים שאתם נמצאת בקשר טוב, הם יכולים לדבר אתה בצורה מעט יותר שוויונית ובגובה העניים. יש סיכוי שהיא תתנגד פחות לשמוע את דעתם ותהיה לה הזדמנות להודות בדברים שהיא אינה מודה בפניכם.
עוד אפשרות- יש גם לקחת בחשבון שאולי היא מעט חוששת להיפרד ממנו....גם אם הייתה רוצה לנסות. הוא נשמע מתיאורכם כטיפוס תוקפני.
לגבי הנסיעה לחופשה עם החבר, נדמה לי שהחוק אתכם כי היא עדיין קטינה. אני ממליצה שתתייעצו עם גורמי החוק. עוד ערוץ לשיפור הדיאלוג הנו שיחות משפחתיות עם פסיכולוגית ביחד עם הבת. כמובן, הדרכת הורים מהפסיכולוגית של הבת הכרחית במצבכם הרגיש.
בכל מצב, אם אתם מעריכים את המצב כמסוכן עבורה, תצטרכו לפעול בדרך חזקה מאד גם על חשבון קושי גדול ביחסים עם בת בטווח הקצר.

בהצלחה, מחזיקה אצבעות,

שלי ורדי

תודה על התגובה.
לגבי ההערכה העצמית שלה. היא גבוהה מאוד (1.80 מטר) ובעבר זה מאוד הפריע לה. היא סבלה גם מההערות של ילדים לגבי הגובה שלה. לדעתי היא פגשה אותו בשלב של חוסר ביטחון והוא החמיא לה ואמר כמה שהיא נראית טוב וככה הוא הצליח לכבוש אותה. בנוסף, החברות שלה כמובן מעודדות את הקשר הזה. זה מרגש אותן.
ניסינו את מה שהצעת - גיסתי ואחותי דיברו איתה והיא כל הזמן ממשיכה לטעון שהוא השתנה ושהוא עשה שטויות כשהוא היה בן 16 והיום הוא לא עושה דברים כאלה.
לגבי הגבלת הצעדים שלה וכל מיני דברים בסגנון - ניסינו גם את זה במשך כחודש וזה לא עזר. לקחנו לה את הנייד, את המחשב, לא נתנו לה להיפגש עם אף אחד, עקבנו אחריה ומה לא וזה לא עזר.
התייעצתי עם פסיכולוגית שאמרה שהבת שלי מאוהבת בו ואולי אם נשחרר אותה להיפגש איתו בלי הגבלה מבחינתנו היא תיווכח בעצמה שהוא לא בשבילה. היא ילדה חכמה, חרוצה וחזקה ואני יודעת שהיא לא מרוצה מזה שהוא לא עובד. לדעתי היא לא מפחדת ממנו.
היא לא מקבלת מאיתנו כסף לבילויים ולבגדים, אנחנו מממנים רק את מה שאנחנו חייבים. אנחנו לא נותנים לה לנהוג ברכב (היא הוציאה רשיון לפני כחודש)
בינתיים המצב בבית לא פשוט. אין כמעט תקשורת בינינו לבינה. היא נפגשת איתו מתי שהיא רוצה. היא לא מוכנה ללכת לייעוץ ולא מוכנה להקשיב לאף אחד.

שלום שוב,
אולי הבת צריכה להגיע בעצמה למסקנה שהוא לא מתאים לה. בתקווה שהיא לא ניזוקה מקשר הזה... העובדה שהיא אינה חוששת ממנו, מעודדת. אולי בשלב זה אתם צריכים "לסגת" מההתעקשות והדרישה כלפיה. מה שמעניין ועצוב זה שהתקשורת ביניכם לבין הבת אפסית. אתם צריכים לבדוק את היחסים אתה, האם הם תלויים רק על אי ההסכמה על הקשר הזה? תנסו להתקרב אליה בדרכים אחרות ללא דיבור בנושא הכאוב. אל "תענישו "אותה ללא סיבה. אם היא הוציאה רישיון, למה שלא תעזרו לה לצבור ניסיון בליווי שלכם? תנו לה להרגיש שהיא הבת שלכם בכל תנאי, ואתם דואגים לצרכיה בכל מצב, גם במצב של אי הסכמה. מאבקים מסוג זה של הענשה מרחיקים אין סיכוי שבאמצעותם היא תוכל להפנים את העמדות שלכם בעתיד. גם אם בתוכה היא תסכים אתכם בעתיד, תתקשה להודות בטעותה ו בגלל הקשר המנוכר ביניכם לבינה.


בברכה,

שלי ורדי