מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בן 12 חבריו מהיסודי מתנכלים לוטל23/09/2015
בני עלה לחטיבת הביניים. מאז תחילת השנה לא יוצא מהבית לחברים ולא מזמין איליו חברים. גם קודם לא היה "חיה חברתית" ותמיד העדיף לשחק בלגו וברובוטיקה לבד בבית אבל היו מידי פעם גיחות של חברים ובכל יום הולדת תמיד היתה החבורה הקבועה שלו שהוזמנה. אתמול שמעתי במקרה חברים שלו ליד ביתנו "מסתלבטים על חשבונו" בהיעדרו וזה הדליק לי עוד נורות אדומות. התחלתי לחקור אותו (את בני ) להבין אם יש בעיה. הוא לא רצה לשתף פעולה ואמר שאין כלום אבל בסוף השתכנע ועל סף בכי אמר שהם (החברים הישנים מהישוב שלנו ושהיו איתו מהגן ועד כתה ו') אומרים לו מילים (לא ממש שיתף..דוגמא:" חחח...איזה אופניים מאפנים יש לך...") ובאופן כללי מסתלבטים עליו. יש אחד שמוביל והשאר צוחקים יחד איתו.
מה אתם ממליצים ? האם לפנות לילד המוביל? להורים שלו שאנחנו מכירים היטב? האם זה יותר יזיק מועיל?
מה לעשות?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בן 12 חבריו מהיסודי מתנכלים לו - תגובה
ד''ר נלי שטיין28/09/2015טל שלום,
המעבר לחטיבת הביניים אינו פשוט - הן מבחינת השתלבות במערך החדש והן בשמירת הקשר עם ה"ישן"... איני יודעת כמה זמן שחבריו אלה מתנכלים/צוחקים עליו ומה עורר זאת וכדאי להמשיך לבדוק לפני שנוקטים בפעולה כזו או אחרת. עודדי את בנך ואמרי לו שטוב עשה שסיפר ושיתף, ושאתם שם בשבילו. הרי כל כך קשה לשאת בכול לבדו! בססי את המון ביניכם כדי שימשיך לשתף ותוכלו לדעת מה קורה בחייו.
בנוסף, אני מציעה לחשוב אתו מה כדאי לעשות... יתכן שכדאי לחכות עוד זמן מה ויתכן שכדאי לחזק אותו כדי שהוא יוכל לענות ולהתמודד. שמרי את שלב ההתערבות ההורית לזמן בו ההרגשה תהיה שהיא מחויבת המציאות ובנך אינו יכול "לטפל" במצב לבדו. אם זה יהיה המצב הרי שכדאי להעריך גם מי הם ההורים ואיך כדאי לפנות אליהם... זכרי שמדובר בגיל ההתבגרות ויש השלכות גם לכך.
בהצלחה,
נלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההחברה היא טיזרית
שירי02/10/2015כבר מהגן. במערכת החינוך אין חינוך. מכבים שריפות. מי שלא חזק לא ישרוד. החברה היא אלימה ומגעילה ולא סובלנית.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

