הורים מודאגים

שלום רב, יש לנו בן מתבגר גילו 14, יש לו הפרעת קשב לקויות למידה, ולקות במיומנות חברתית(קשב לא ברמה גבוהה, לא לוקח רטלין)יש לו מורה פרטי פעמים בשבוע...לאיתי דימוי עצמי נמוך . הוא פיקח וחכם עם מודעות עצמית גבוהה, רוקד ברייקדאנס ומוכשר מאוד בתחום, מאז ומתמיד לא היה ילד שמוקף בחברים, אך גם עם היו לו 3-4 חברים לא ידע לשמור איתם על קשר, הוא תמיד מוצא מגרעות אצל ילדים, גם אם יש תקופות שמוצא לעצמו חברים הקשר מתנתק איתם אחרי תקופה מסויימת, איתי ציין בפנינו לא מרגיש שייך לכיתה, , הכיתה לא טובה, כל הזמן טענות על הכיתה. מאז הקיץ האחרון קיננו לו משחק מחשב-אסטרטגי של יריות והוא מתקשר עם חבר או שניים ברשת, מאז אותו משחק יש נסיגה גדולה ואיתי ניתק כל קשר עם החברים המעטים שהיו לו, אפילו ממציא סיפורים שכואבות לו הרגלים ונפל, כדי לא ללכת לחוג. (הוא בין המצטיינים בסטודיו)כשאנחנו מציעים לו להיפגש עם חברים, תמיד אומר שאף אחד לא רוצה, ואף אחד לא יוצא, אנו מודאגים שבכיתה ט, הוא יושב בבית, לא מתנסה בשום חוויה, ממציא תרוצים, מספר שבזמן האחרון כשיוצא החוצה פוחד מכלבים גדולים(אני מודעים לכך שזה התקפי חרדה)לאורך השנים הוא לא בדיוק ידע לשמור על קשר עם חברים והיום גם כשמנסה-לעיתים רחוקות, פוחד לקבל "לא"...כל הזמן מתנהל לפי "מה יגידו" אנחנו מאוד מודאגים ולא יודעים כיצד לפעול, והאם כדי לנתק לו את המחשב, על מנת שיתחיל לחפש אלטרנטיבות בחוץ? כיום הוא נמצא בתהליך עם משהי שמטפלת בנלפ ועודהיה עצלה 10 מפגשים ..אך עדיין אני לא רואה שינוי כלשהו...אשמח לעצמה והמלצה, כואב לי לראות את אתי בני חסר בטחון, מפוחד,יושב בבית בלי שום חברים, כאשר בגיל זה יוצאים, מבלים ועוד..אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות, אנו מאוד מודאגים ועסוקים בו בלי סוף...אשמח לעצה