ילד מתבגר

עדי, אני מבינה את הזעזוע שלך, אבל תני לי להציע לך דרך אחרת להסתכל על הדברים.
מה שהילד אמר אכן נשמע נורא, כאילו הוא מייחל למותך, אבל זה ממש לא כך.
הוא מאוד כעס עליך, וזה בסדר. הכעס הביא אותו לחשוב שהלואי ואת והאחים ימותו.
ראשית, חשוב שתשימי לב שגם בשיא כעסו הוא התיחס אליך כאל אמא שלו, הוא לא אמר שום דבר שמערער את זה שאת אמא שלו, וזה מעולה מבחינת היחס שלו אליך. הוא יכול היה לזרוק לך מילים מעליבות יותר של 'מי את חושבת שאת, את לא אמא שלי' ועוד כאלו, וזה פוגע יותר

ולגבי המחשבה שלו שתהרגו בתאונה. חשוב שתביני שזו רק מחשבה, ומותר לחשוב בזמן כעס הכל. אני חושבת שזה סימן לאמון שלו בך, שהוא היה מסוגל לשתף אותך במחשבה שלו. לכן גם המבט המוזר בעיניים, הוא לא אמר את זה מתוך זעם, אלא אולי גם הוא היה מבוהל מהמחשבה שעברה לו מתוך הכעס הגדול שהיה בו. ולכן שיתף אותך, כאמא שלו, וסמך עליך שתוכלי לשמוע אותו.

את נעלבת והזדעזעת כי לקחת אותו כאילו הוא באמת רוצה שתמותי. אבל זה לא כך. ילדים מפנטסים דברים כאלו, תאמיני לי שזה קורה הרבה. הוא יכול היה לא לשתף אותך, וסתם לתקוף אותך אבל הוא שיתף. זה אומר שהוא מרגיש בטוח איתך, גם להרגיש הכל וגם לומר לך הכל

אל תתני למילים שלו להרוס את היחסים ביניכם. הוא תלוי בך וצריך אותך. את חשובה לו, ולכן גם כעס עליך כל כך.

אם דברי מצליחים לשנות את תחושותיך, טוב. אם לא , פני לעזרה וכל פסיכולוג יעזור לך לצאת מהמשבר. אל תוותרי על היחסים

אשמח לשמוע את דעתך על דברי

חלי

חלי תודה רבה לך על תגובתך.
.....קשה לי להבין איך יכולה לעבור כזו מחשבה איומה בראשו של ילד.
איפה כל האהבה שהביע אליי, האם צביעות, איפה כל השנים שהענקתי לו והתייחסתי אליו
כאילו הוא בני.
יש לציין שהיו עליות ומורדות וכן גם.....עלילות לאורך כל השנים....ותמיד קמתי סלחתי והמשכתי
קדימה ......אבל עכשיו אני לא יודעת איך אפשר......אני גם מרגישה שיחד עם הסליחה שלי למחשבה
האיומה הזו הילד שוב ינסה לפגוע בי....היום כשאני מסתכלת לאחור אני מבינה שהוא מנסה אותי
עד מתי אתייאש ואלך.....אם כי אף ששיתפתי אותו במחשבה הזו שלי התגובה שלו היתה....."אני
לא יודע איך אני יכול להמשיך לחיות בלעדייך" יש לציין שהוא מתייחס אליי כאמו האמיתית וגם אומר
זאת בכל הזדמנות. (פרט חשוב הינו שבגיל 3 אימו הביולוגית נפטרה).
כל כך קשה לי..... אני מרגישה שחור בלב....אפילו יש לי כאבים בחזה מהמועקה שבתוכי....
אני לא יודעת מה לעשות?
אם אחליט לדבר איתו האם נכון????? איך אני מתחילה ומנהלת שיחה איתו?????
אף עלו לי מחשבות לפרק את המשפחה.....אהיה כנה המחשבה הינה גם כי לא מסוגלת להיות
בסביבתו כרגע וגם....כמעין עונש בשבילו.... שיידע עם הזמן מה הייתי בשבילו וכמה הענקתי לו.

תודה מראש על תשובתך

עדי, ילדים אוהבים וחושבים מחשבות איומות, וגם מבוגרים
גם את אוהבת אותו (כן, את אוהבת אותו) ובגלל שאת כל כך פגועה וכועסת את חושבת מחשבות איומות של הרס, הרס המשפחה והרס האהבה ביניכם. אז זה קורה. ומנסיוני כפסיכולוגית זה קורה הרבה. רגשות של אנשים הם דבר מורכב, ואהבה ומחשבות הרס יכולות להיות ביחד

ההבדל הוא שלא מוציאים לפועל את המחשבות ולא הורסים ממש. ונדמה לי שהילד ממש לא בכיוון. הוא זקוק לך ובטוח מרגיש חרד מאוד, ומבוהל מהמחשבה שפגע בך והכל ייהרס עכשיו. גם אם הוא לא מראה את מחשבותיו אלו, הן בוודאות קיימות אצלו

אני הייתי ממליצה לך ללכת להתיעץ עם פסיכולוג, כי את צריכה לעבד את הפגיעה שעברת. אני מרגישה שאת בסערת רגשות, וצריכה עזרה.

זה לא צריך להיות טיפול ארוך, אבל בהחלט צריך ייעוץ, שיעזור לך, ואולי גם יסייע לך לשקם את הקשר עם הילד. זה הכיוון. אל תוותרי

האם יש לך דרך לפנות לייעוץ?

אני כאן אם אפשר עוד לסייע- חלי ברק שטיין

אני גם במחשבה לייעוץ, אבל לא כרגע אני במצב של כעס ופגיעה לא עכשיו.
אולם כן הייתי רוצה לדעת האם לגשת לדבר? איך להתחיל את השיחה אם בכלל?
האם הילד לא יראה בי כמובן מאליו?
מה אופי השיחה?
חשוב לי יותר במצב הנוכחי כרגע היומי מה לעשות? האם נכון לא לדבר?להתעלם?
בעתיד הקרוב אין לי ספק שאצטרך כיוון ועזרה!......אם בכלל....אולי באמת אוותר על
המסגרת? לא יודעת.

עדי, לדעתי את כל כך סוערת וכועסת עכשיו, כפי שבעצמך אמרת, ששיחה לא תהיה דבר טוב. את השיחה הייתי עושה אחרי שהיית מתייעצת, מארגנת את מחשבותיך. במצב של עכשיו יש סיכון גבוה שבשיחה תגידי דברים פוגעים והרסניים. כמו שאת רוצה לפרק את המסגרת, בגללו.
למה לדבר עכשיו, כשיש סיכוי שתרגעי, ותקחי את הדברים אחרת?...

לדעתי, הייתי ניגשת לילד , מחבקת אותו, אומרת לו שמאוד נפגעתי מדבריו, אבל שאני מאוד אוהבת אותו. ושיש לנו זמן לדבר כשכולנו נירגע. משפט אחד קצר.
ובזמן עד שתוכלי לדבר במילים, תמשיכי בשגרה, אל תתנתקי, אל תעשי ברוגז, כי יש דברים שקשה לתקן. קחי בחשבון שאת כועסת ופגועה עכשיו, ואל תעשי טעויות שקשה לתקן.
אל תהיי חמה מידי, אבל תעשי חרם. חכי...

זו המלצתי, בהצלחה חלי