ההורים לא מקבלים את מי שאני אוהבת

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • ההורים לא מקבלים את מי שאני אוהבת
    בת 17
    05/02/2016

    היי, אני בת 17,יש לי חבר שהוריי קיבלו עליו רושם ראשוני ממש גרוע(בלשון המעטה).הוא גדול מימני בשנתיים וחצי,הוא חייל ואני תלמידה בכיתה יא.
    אני מכירים כבר מאז שהייתי בכיתה ו. הוא לא מהאזור שלי, אלא די רחוק. יש בינינו מערכת יחסים מדהימה ואני באמת מאוד מאוד אוהבת אותו ולא חושבת שאתחבר ואפתח למישהו ככה כמו אליו. כשאני נוסעת אליו זה בסודיות ויוצא שאני משקרת להורים כי אני יודעת שהם לא ירשו לי לנסוע עד אליו וגם בפרט אליו בכלל כי הם לא אוהבים אותו וחושבים שהוא עושה לי לא טוב.
    אני מרגישה ממש ההפך ואני בטוחה בזה שנחזיק המון זמן.לחבר לא נעים שההורים שלי לא אוהבים אותו ואף הוא מפחד מהם קצת כי מרגיש נבוך בעקבות אותו מקרה שמימנו הם קיבלו עליו רושם ראשוני לא טוב. העניין הזה מדכא אותי ממש ואני כל הזמן חושבת על זה .. מדכא אותי שהם לא תומכים בי עד שמצאתי מישהו שאני אוהבת. אנחנו עברנו כמה ריבים לא נעימים עם ההורים ואמרנו שאולי ננתק קשר, אבל זה באמת היה בלתי אפשרי. אני באמת מרגישה שזה מישהו שאני באמת מתחברת אליו ופשוט מדכא ומייאש אותי שזה המצב. הם נעולים על דעתם. באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. מוציא לי את כל החשק מהחיים ולפעמים אני פשוט בוכה ונשברת בגלל זה שכל פעם שאני באה אליו אני צריכה לשקר להם כדי לראות אותו והם לא רוצים שאהיה איתו בקשר. הוא באמת בן אדם טוב ואני מכירה אותו,הוא לא מעשן,לא עושה סמים וגם לא שותה אלכוהול. לא תעזור שיחה עם ההורים כי הרושם הראשוני נשאר.. ממש לא יודעת מה לעשות כל העניין מדכא אותי ומפריע להתנהלות שלי ביום יום. אשמח לעצה תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • ההורים לא מקבלים את מי שאני אוהבת - תגובה

    ד''ר נלי שטיין
    10/02/2016

    שלום לך,
    סליחה על האיחור בתשובה.
    איני יודעת מדוע הוריך קבלו רושם ראשוני כל כך קשה. לא תיארת, אבל משהו שם נחרט בזיכרון ובלב... אני מאמינה שהם מונעים מהרצון להיות לטובתך, ומקווה שאת יכולה להרגיש ולראות זאת.
    את מתארת מערכת יחסים סוערת, עמוקה, מרגשת - המאפיינת אהבה ראשונה. אין לי ספק שאת נמצאת חצויה ומוטרדת למול תגובות הוריך, ואין לכך תשובה פשוטה.
    עולים בי כמה כיווני מחשבה:
    האם ניתן להציע שלפחות אחד מהם ינסה לתת לכך סיכוי וישוחח אתו? להסביר שלעתים עושים טעות אך זה אנושי ומזמין לסלחנות?
    האם את יכולה לתאר את רגשותיך כלפיו בפני ההורים ולשתף במה שעובר עליך, במטרה לנסות למצוא ביחד פתרון כלשהו?
    האם יעזור באם תפנו לייעוץ/לטיפול והסוגיה הזו תלובן יחד עם איש/אשת מקצוע?
    אני מציעה לך, בינתיים, לשוחח עם אדם בוגר שאת יכולה לסמוך עליו כמו יועצת השכבה או בדומה לכך. לקבל תמיכה בזמן לא פשוט זה.
    בהצלחה,
    נלי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו