המשפחה מתנגדת לחברה אתיופית שלי

שלום.
אני בן 15. בתחילת שנת הלימודים פגשתי נערה אתיופית (אבבש שם בדוי) . התחלנו לדבר והתברר שהיא בגילי בערך. אני לומד בחילוני והיא לומדת בבי"ס דתי. עלינו לאותו אוטובוס ודיברנו. בימים הראשונים ניסיתי לפגוש אותה כאילו במקרה לפעמים זה הצליח. ואחר כך התחלנו להפגש רק אחרי הלימודים. היא מאוד חכמה והיא טובה במתמטיקה בפיסיקה ואנגלית . היא עזרה לי כמה פעמים. וחוץ מזה היא באמת מיוחדת. אחותי בת 17 ראתה אותנו אז הצגתי את השם שלה באתיופית. אז אחותי אמרה "מה אין שמות בעברית". אני מאוד כעסתי ונפגעתי ואמרתי לה שזה לא עניין שלה. אחרי שהיא ראתה אותנו שוב היא סיפרה לאמא שלי שאני יוצא עם אתיופית. ואז ההורים שלי התחילו להגיד לי שזה מוזר ולא כדאי לי וכל מיני דברים כאלה. ההורים שלי בנים להורים אשכנזים אבא של דר'. ואמא שלי הייתה שואלת אותי "אתה עוד עם האתיופית"? אני לא הייתי עונה לה. יום אחד אחותי צילמה אותנו באייפון ושלחה את התמונה לאמא שלי. בערב אמא שלי אמרה שהיא נראית טוב יחסית לאתיופים. הפעם עניתי לה אמרתי לה "למה איך נראים האתיופים? אנחנו נראים יותר טוב" כל הדברים האלה פגעו בי.
אבבש ידעה שיש לי בעייה עם המשפחה. היא סיפרה לי שהיא הייתה מעדיפה מישהו דתי. אני זוכר שהיא אמרה "אבל אני יכולה להסתדר גם עם חילוני העיקר שיכבד אותי". באותו רגע אני התביישתי במשפחה שלי. אחרי 4 חודשים הפסקנו להפגש אבל אנחנו עדיין מדברים לפעמים כשנפגשים. אני לפעמים יוזם פגישה "במקרה" אבל לא הרבה . שנינו יודעים שהמשפחה שלי היא המחסום ביננו.
אני לא יודע איך להתמודד עם המשפחה. איך אני יכול לשכנע הורים שחושבים שהם נאורים ולא גזענים.
וזה לא הסוף כי ב 4 חודשים שהיינו ביחד ראו אותי גם חברים וחברות מהבי"ס שלי. והיו כאלה שהעירו לי כל מיני הערות . היו מדברים אפילו על הלבוש שלה שהיא כל הזמן הולכת בלבוש צנוע לעומת הבנות בבי"ס שלנו שמתלבשות עם גופיות ומכנסיים קצרים.
בקיצור אלה היו ימים קשים אבל אני רוצה שוב פעם לחזק את הקשר. אני יודע שאין לי בעייה עם אבבש. הבעייה היא איך אני מתמודד עם המשפחה והחברים. אשמח מאוד אם תתנו לי הצעות ועיצות ואפילו דוגמאות איך לעשות זה .
תודה.