למה אין לי חברים - אשמח לתשובה

שולי שלום,
אני מאוד מתרשמת מהאכפתיות שלך כלפי הנער אותו את חונכת. נשמע שהקשר עמך הינו חשוב ומשמעותי, ומטבע הדברים עולות בו שאלות בנוגע לסוגיות משמעותיות כמו חברים וחברה.
אני גם מבינה מהדברים שאת מחפשת בתוכך ניסוח שאינו פוגעני אלא אותנטי מצד אחד ובונה - מצד שני.
אני הייתי מנסה לשאול אותו מה הוא חושב? למרות הקושי להתבטא. מה לדעתו גורם לכך? זו גם הזמנה עבורו להתנסח באופן קצת רחב יותר... (והנה הוא אמר פה דברים מאוד משמעותיים). מעבר לכך אין לי טקסט מוכן למענה. נסי לדבר עמו על מה מתקיים בתוך חברות (יכולת לקשר, קשב לאחרים, גמישות, תקשורת וכל מה שאת חושבת עליו) ושאלי אותו מה דעתו. האם היה רוצה שתמשיכו לשוחח, במטרה לגעת ולעבד נושאים/יכולות אלה...
לגבי חברה הרי שהייתי אומרת שזה דומה אבל בכל זאת שונה. אמרי משהו על כך שלא לכולם בגיל הזה יש חברות. שהרבה מתביישים כמוהו, שלא יודעים איך להתחיל... שאלי אותו אם יש מישהי שמוצאת חן בעיניו? פתחי שיחה גם בנושא זה. אפשר לחשוב גם על איך מראים למישהו אחר שהוא מוצא חן בעינינו.
לגבי ההשוואה עם האח הרי שהיא בלתי נמנעת. מה ששוב ניתן לעשות פה זה לשמוע אותו מדבר עוד בנושא, ולחזק אותו על מגוון הייחודיות שלו.
בהצלחה,
נלי