עולה לכיתה י'ב בן 18 רוב הזמן בחדר לבד

רעות שלום לך,
אני מבינה את דאגתך, ובהחלט קשה לראות זאת.
לשם מענה שלם הרי שחסרים פרטים שונים כמו - איך בדרך כלל מתנהל/מתפקד בנך?
מה מצבו החברתי? האם ניתן לראות את המצב כזמני עד תחילת שנת הלימודים?
האם קרה משהו במשפחה/בחברה/בסביבה שהחריף את התנהגותו?
איזו תקשורת יש ביניכם בדרך כלל והאם ניתן להזמינו החוצה, למסעדה או בית קפה, וקצת לשוחח עמו?
כמובן שאיני יודעת על מצבו הנפשי, האם היה בטיפול נפשי אי פעם וכדומה.
יחד עם זאת אני מפרטת שאלות אלה כדי לעזור לך (ואולי גם לאביו) להתארגן מחשבתית ורגשית. לברר עם עצמכם - קודם כול - האם יש פה מצב של מרד קטן, הזנחה מכוונת, אך זמנית ואינה מעוררת דאגה מיוחדת (פרט לאי נוחות גדולה עבורך שאני מאוד מבינה), או משהו אחר.
אם התשובה היא שיש בכך - ברמה כזו או אחרת - סממנים לדיכאון קליני או כל מצוקה אחרת הרי שאני ממליצה לפנות לטיפול באופן דחוף. אפשר גם באחד ממרכזי בריאות הנפש הנמצאים בכל עיר, או דרך קופת חולים או באופן פרטי. זו נראית לי סכנה יותר ממשית מאשר מחלה גופנית כזו או אחרת.
בברכה,
נלי