יחסים עם בן "מתבגר" בן 19

יש לי בן מדהים!, כל השנים היה בישן יחסית. סיים יב והתקבל לשנת שרות במקום מאד נחשק (ומאד לא פשוט), פתאום התבגר מאד, נפתח, קיבל ביטחון וכפי שהוא הגדיר - השנה הטובה בחייו. בנוסף התקשבל גם למקום נחשק בצבא
כיון שיש לו אופי קיצוני כזה, פתאום החברים הקודמים לא שווים, וכפי שהוא הגדיר "הוא מרגיש יותר טוב מהם (אבל במובן החיובי :) )" . פתאום הוא מרגיש יותר שווה מכולם.
הוא כמובן מסתובב בתחושה שהוא לא משדר את זה, אבל אם הוא מתנהג כמו בבית, אז אין מצב שלא מרגישים את זה... בבית הוא בלתי נסבל, מסתובב עם פרצוף זעוף, חושב שהכל מגיע לו. מתייחס (או למען האמת מתעלם) לחלוטין מאחיו המתבגר ומשאר המשפחה המורחבת,ואני ממש לא מצליחה לתקשר איתו
מטריד אותי שהוא מרגיש ככה, ולא מסוגל לראות אחרים כרגע
אני מוצאת את עצמי כועסת עליו ולא רוצה להחמיר את היחסים איתו
מצד שני, אני לא מוכנה שיתנהג ככה ויפגע במשפחה