איך מתנהגים

שלי, אני חושבת שהשיטה עם מתבגרים היא לשלב סמכות עם דיאלוג. לומר להם מה לעשות, לא לוותר, ולעיתים גם להעניש. אבל בו בזמן גם לדבר איתם- לשמוע מה מציק להם, מה הסיבה להתנהגות שלהם, לתת להם להציע רעיונות איך לשפר את הדברים. השילוב הוא זה שמצליח.
את אומרת שבתך חכמה, וגם הבן. חלק מהחוכמה שלהם מתמקד עכשיו בלבנות את הזהות שלהם, את העצמאות שלהם. זה מתבטא גם בחוצפה, בלא להסכים למה שאומרים להם. לא צריך להתרגש מזה, זה חלק מהגיל. אני מבינה מדבריך שהחוצפה היא בכתה ולא כל כך בבית, אם כך הייתי ממליצה לך בחום לא להלחם איתה בבית לגבי בית ספר, תני לבית ספר לטפל בדברים.
אם החוצפה גם בבית- אמרי ברור מה הדרישות שלך ואל תוותרי, מחלק מהטונים החצופים- תלמדי להתעלם. וגם - תקבעו במשפחה פעם בשבוע שיחה מסודרת, בתוך כל הריצות של כולם, שבה מדברים. מקשיבים אחד לשני ומנסים לראות איך מסתדרים.
אם לא תצליחו לעשות את זה לבד, פנו לאיש מקצוע

את יכולה לקרא עוד על סמכות ודיאלוג בספרי 'בגובה העיניים' ו'תקשיבו לי רגע' ובאתר שלי
מקווה שיעזור, בהצלחה חלי