מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- חוסר אוניםגיל09/06/2008
שלום,
שמי גיל ויש לי ילד בן 11 (האמצעי מבין שלושת ילדי (16 ,11 ן-7)
ילדי תמיד חי בתחושת קיפוח ואני כאמא תמיד מנסה לרצות אותו.
מדובר בילד מאוד רגיש עם נטיה מרובה לבכי.
לאחרונה הנני נתקלת בתופעת שקר וגניבה.
הפעם הראשונה-לפני כשנה כספי ועד הכיתה לא הגיעו אלי וילדי טען שלא קיבל,האמנתי לו .
במהלך אותו שבוע קנה לעצמו יותר מדי ממתקים וכל פעם שנשאל השתמש בתירוצים שונים,התנהגות זאת הדליקה אצלי "נורה" ובדקתי לו את התיק ומה מצאתי? את המעטפה של ועד הכיתה לקחנו אותו לשיחה אני ובעלי והילד המשיך להתעקש כי לא קיבל כסף רק לאחר הפחדות של משטרה הוא נשבר והודה שלקח את הכסף .ניסינו להבין מדוע עשה זאת התלונן שאני לא תמיד מרשה לו לקנות ממתקים (לידעה אצלנו בבית יש מגירת ממתקים וחטיפים בהישג יד ובעקבות חגיגת ממתקים שהפכה להיות תחליף לאוכל קיצצנו בכמות החטיפים שנכנסים הביתה) וכשנשאל מדוע לא אמר בהתחלה כי שיקר טען שהוא מפחד ממני ניסיתי להבין ממה בדיוק הוא מפחד והתשובה הייתה שאני אכעס ואצעק עליו.
בהמשך השיחה הבטיח ילדי כי לא יחזור על מעשה זה שוב. העונש שקיבל -לקחנו לו את הכסף שהיה לו על מנת לשלם לועד הכיתה.
מאז המקרה אני "הולכת על קצה האצבעות" גם כשהוא משקר אני מנסה להבין מדוע ושוב אותו תירוץ "אני מפחד שתכעסי עלי" למרות שאני נותנת לו אין סוף חיזויקים ומסבירה לו שהכעס הוא הרבה יותר גדול כאשר אנו תופסים אותו משקר הנושא לא פסק.
היום חזר המקרה שוב, על השולחן היה מונח כסף ופתאום גיליתי שחלקו נעלם שאלתי לתומי האם הוא ראה את הכסף והתשובה היתה לא (שאלתי גם את ילדתי) לאחר כמה דקות הגיע ילדי עם הכסף כששאלנו אותו איפה הכסף היה הוא השיב מתחת לספה .
לאחר כמה דקות קראתי לו וביקשתי שיחשוב ויאמר לי רק את האמת,האם הוא לקח את הכסף?
תשובתו הייתה לא! המשכתי להתעקש אך גם הוא (כל השיחה התנהלה בשקט רב ביני ובינו.
לאחר מכן בעלי קרא לו ושאל אותו שוב.ועדיין התעקש שהוא לא לקח וגם התחיל לבכות,איך אנו באים אליהם בטענות,גם אנחנו יכולים לטעות.רק כשבעלי ביקש ממנו להשבע בחיו הוא נשבר והודה שלקח את הכסף,שאלנו אותו עבור מה והוא הסביר שהוא פשוט שיחק עם הכסף ונשאר לו בכיס,
שאלתי,מדוע ככשאלנו אותך לראשונה לא אמרת שהוא אצלך בכיס כי שיחקת איתו.
ושוב אותה תשובה פחדתי ממך,
ברצוני לציין אנו משפחה מאוד רגועה שמשתדלת לא לחסוך מילדיה דבר
ילדי מוגדר כילד מאוד חיובי ותלמיד טוב והתנהגות זאת תפתיע את כל מי שמכיר אותו.
אני ובעלי שוחחנו עמו והסברנו לו שבשבילנו ההתנהגות הזאת הינה השפלה ועלבון עבורנו
ואם הייתי צריכה לבחור בין היותו לתלמיד גרוע ולעומת זאת אדם ישר והגון הייתי בוחרת באפשרות זאת.
אני חסרת אונים וגם כלים אודה על עזרתך ובמידה ויש צורך בהתערבות גורם חיצוני אשמח באם תפני אותי לאדם המתאים
בתודה מראש
גיל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יותר סמכות,פחות דיבורים ואשמה
חלי ברק שטיין10/06/2008גיל, אני מרגישה את הכעס וחוסר האונים מהתיאור שלך. זה בהחלט מצב מעיק.
אני חושבת שהילד מנסה לומר משהו. אולי הוא מרגיש את החרדה שלכם כלפיו. אמרת שהוא חי בתחושת קיפוח ואתם מנסים לרצות אותו. אולי הוא מרגיש שמתיחסים אליו מתוך אשמה, בכפפות של משי, והוא מנצל את ההזדמנות. כחלק ממאבק ההישרדות שלו בבית, וההתמודדות שלו אתכם הוא מפעיל אתכם, דוחק אתכם לפינה, שתרגישו שנכשלתם, שמשהו לא בסדר, שתסתובבו סביבו בזהירות. כך הוא מרוויח כוח. זה קורה פעמים רבות
אני חושבת כשלב ראשון שתדברו איתו הרבה פחות, ותבינו הרבה פחות. תהיו אדיבים אבל הרבה פחות רכים מאשר עד עכשיו. תגידו ברור ועניני שלא מקובלת עליכם ההתנהגות, שתהיה תגובה כזו וכזו כשעוד פעם תתפסו אותו משקר/ גונב. אל תיכנסו לדיונים ארוכים, וגם לא לכאבי לב. הוא צריך מסרים חינוכיים ברורים להבין שזה אסור. תהיו הרבה יותר עניניים וזה ישיג תוצאות. המועקה הרגשית לא מובילה למקומות טובים
במקביל אתם יכולים להתיעץ עם פסיכולוג ילדים שידריך אתכם, ואם יש צורך יראה גם אותו, כדי לטפל ביחסים ביניכם. שיהיו יותר של סמכות ופחות של אשמה. נדמה לי ששם יושבת חלק מהבעיה.
מה דעתכם על הכיוון של דברי? אשמח לשמוע
בברכה, חלי ברק שטיין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחוסר אונים
גיל10/06/2008חלי שלום,
ראשית תודה לך על תשובתךבהמשך להנחיותיך אאמץ בשמחה את המלצותיך,בהפעלת סמכותיות האם יש צורך לנקוט באמצעי ענישה אם כן באילו ?
בתודה
גיל
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעונש הגון ומשמעותי
חלי ברק שטיין11/06/2008גיל, כשאתה אומר לילד מראש שאם יתנהג כך התוצאה תהיה כך או כך.
ולגבי העונש , חשוב שהוא יהיה ידוע מראש, משמעותי (כך שהילד ירגיש לא נוח) אבל גם הגון (לא משפיל) ומציאותי (לא עונש שלא ניתן לעמוד בו)
אתה יכול לקרא עוד בנושא בפרק בנושא בספרי 'בגובה העיניים'
בהצלחה חלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

