קללות

השינוי שבנך עבר, מילד טוב לילד מקלל עם בעיות בבית ספר וביית- אולי מעורר בך תחושות של הפתעה, כעס, חוזר אונים. . לא ברור איך הוא השתנה בבת אחת?!
האמת היא שלא כל הילדים בגילו נכנסים לגיל ההתבגרות במהפך כזה חזק, אבל ההתנהגויות שלו לא חריגות. החוצפה היא הדרך שלו להראות שיש לו את הדעה שלו, ושהוא לא מתכונן להכנע לדעות שלכם. הוא עומד על שלו, נהנה מהכוח שלו, יש לו בקורת רבה , גם אופיני לגיל. זה לא נעים, אבל חלק מהתהליך. גם הירידה בלימודים מוכרת. זה קשור גם לקושי הלימודי הגובר, וגם לכך שהאנרגיה שלו הולכת עכשיו למקומות אחרים, למשל הגוף המשתנה שלו, החברים...

זה שהתופעות טבעיות לא אומר שצריך להתמסר להן, ולא להגיב
אני ממליצה לכם לחזור ולשים לו גבולות, אפילו שהוא גדול. למשל לומר באופן חד משמעי לא לקללות. אפילו לפרט מיילים 'שלא ייאמרו'. ולהגיב חד משמעית לכל קללה. כל סנקציה שעובדת- קצרה ולא נעימה. למחרת, מתחילים דף חדש, עד שיקלל שוב, ואולי לא
לגבי חוצפה, חלק תצטרכו לספוג, טונים לא נעימים, ולחלק תשימו גבול. זה קצת יותר קשה להגדרה כי זה סובייקטיבי. לאחד מילים מסוימות הן חוצפה, ולאחר לא.

ולגבי בית ספר, תצטרכו להערך לקראת תחילת השנה, בטח אם מדובר בכניסה לחטיבה.
אלו המשימות שלכם כהורים, שימרו את האנרגיה שלכם להן, עם כמה שפחות דאגה וכעס

אתם יכולים לקרא עוד בנושא הגבולות בגיל הזה, בפרקים בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע'. יש שם עוד הסברים וטכניקות להתמודד

בהצלחה חלי ברק שטיין