ניקיון וסדר

חיפוש בפורום
לקביעת תור

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

ניקיון וסדר
שרית
17/06/2007

הבת שלי פשוט מבולגנת. לא משנה כמה פעמים אני מעירה, רבה איתה, מנסה לעזור לה בטוב, החדר שלה תמיד הפוך וכשהיא בשאר הבית אפשר לראות בדיוק איפה היא ישבה לפי הצלחת שהיא אכלה ממנה, נעליים שהיא הורידה באמצע הסלון ועוד. היא מתנהגת כאילו יש לה משרתים (אני!) שינקו אחריה ולפעמים אני באמת נשברת כי מגעיל לראות את הבית ככה. מה אפשר לעשות????

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה
ניקיון וסדר

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
הבלגאן בנפשם
ענת זפרני
19/06/2007

היי שרית
קודם כל הרשי לי להצטרף לתלונות שלך - כאמא לשתי מתבגרות כרגע...
עכשיו,
המתבגרים עסוקים בהמון תכנים פנימיים, הם עוברים שינויים עצומים: הגוף שלהם משתנה גדל מתרחב מתפתח, ההורמונים משתוללים והם נתונים למצבי רוח קיצוניים (כמו אחרי לידה כפול מאה) החברים הופכים להיות מרכז עולמם - מקובלות חבר'ה בן/בת זוג לחץ חברתי והמוח שלהם נמצא בשיאו מבחינת הגירויים - זו הסיבה שהם נבחנים לבגרויות דווקא עכשיו (התפיסה בשיאה) לתוך כל הכאוס הזה שהיא נמצאת את רוצה שהיא תשים לב לצלחת????!!!!! הללוווו....
החדר שלה הוא תמונה של המצב הנפשי הפנימי שלה - בלגאן אחד גדול.
עצתי:
1. בנוגע לחדר שלה - תרפי. עזבי אותה. סכמי איתה שפעם בשבוע כשמנקים היא תרים את הדברים מהרצפה. כל יתר השבוע - תתעלמי
2. בנוגע לבית - זו זכותך המלאה לדרוש ממנה לפנות אחריה. קוראים לזה גבול.
ועוד משהו קטן לסיום:
נסי "לפגוש" אותה לפחות פעם בשבוע לשיחה של מה קורה אצלך, אפשר תוך כדי הליכה מסביב לשכונה או נהיגה או כל פעילות משותפת אחרת.
כשמקשיבים להם - יש המון דברים חדשים ללמוד מהם ועליהם.
בהצלחה!!
ענת זפרני

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

לקביעת תור

סגירה

הוספת תגובה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום