הורה למתבגר בן 17 ענת - חזרת?

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • הורה למתבגר בן 17 ענת - חזרת?
    אדם
    02/08/2008

    הורה למתבגר בן 17 אדם 28.07.08 22:50 לענת זפרני שלום כבר נדברנו בעבר (אנו זוג הורים נורמטיבים למתבגר שאיננו מוכן לשרת בצבא ודעותיו שמאל קיצוני והינו גם צמחוני וטבעוני ועוד פנינים כהנה וכהנה . בתגובתך אז היללת את הנער בכך שהינו מיוחד ובעל דעות ונוקט עמדה וכ"ב לצערנו העמוק עלה הקונפליקט הבא והוא רצונו לעשות עגיל בלשון . כבר ויתרנו על כמעט הכול (סידור החדר , עגיל בגבה , בגדים קרועיםועוד ,ועוד כל זאת קיבלנו במסגרת גיל ההתבגרות ו והמרידה הטבעית שהיא חלק משלב ההתבגרות . לצערנו על נושא זה של עגיל בלשון אין אנו מוכנים להתפשר (זאת לאחר ברור הנושא שמסתבר שהינו מסוכן וכואב וכ"ב ) נכון הנער יכול לגדול עם האיסור הנ"ל וכפעולת גומלין יחזיר לנו בכך שילך לכל דבר שיעורר עימות כגון רכישת קטנוע מסוכן ועוד כל מיני שיטות עינוי שתוכננו במיוחד איך להפריח את הנשמה מההורים.. השאלה איך פותרים ? האם בכל עימות מוותרים ואז אולי אנו הופכים לסמרטוטים על חשבון בגרותו אנו חשים שבכל מצב אנו יוצאים דפוקים מהמצב בין אן נוותר לו על עקרונותינו ובין אם נתעקש ונעמוד על שלנו . אנחנו במצוקה רבה - צרי קשר אדם, ענת לא תענה בפורום עד סוף שבוע הבא, האם תרצו להמתין כי היא מכירה את המקרה, או שתרצו שאני אענה כשותפה שלה בפורום בברכה, חלי ברק - שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ענת אני רואה שחזרת ,תשובה בבקשה. אדם 02.08.08 07:04 עכשיו הוא לא מדבר איתנו (עם אשתי) אדם 02.08.08 07:23 הוא גם ביטל ולא בא למסיבת יום הולדת שערכנו לו ואפילו ויתר על המתנות שנרכשו בעבורו . גם לא הלך בחופשת הקיץ זו לעבוד למרות שמאוד רצה בכך , ואף כשסידרתי לו מקום עבודה מעולה וקרוב לבית לא הלך ולא יצר קשר (שמתי לב שיתכן שהוא חושש ,ואף אמר לי שבטח יפטרו אותו במקום (בניגוד מוחלט לכל שאר בדעות והפעולות ההחלטיות שלו כאן הבחנתי בביטחון עצמי של נמלה ! ) גם לצווי התיצבות לשרות לא הלך וכבר קיבל התראות שיעצר במידה ולא יגיע ,כאמור אין בדעתו להתגיס ולמרות לאמרתי לו מספר פעמים (מבלי לחפור לו ) שזה חשוב יותר עבורו ולגיבוש בגרותו עצמאותו ואיננו נדרש להיות לוחם (דעותיו פציפיסטיות לחלוטין ) אך עד כה ללא הועיל . חבל לנו לאבד ילד עם הרבה איכויות שאני רואה אותם (אישתי קשה לה יותר לקבלם או להתשתנות אגב חדרו של "התכשיט" כיאה לבן 17 מתבגר בגדים זרוקים ברצפה , כתבי גראפיטי על הקירות ועל הארונות וכיד הדמיון הטובה... ואשתי רוצה שאהפוך את חדרו לחדר "יפה" כלומר להסיר את כל הכתובות הנ"ל ולצבוע את כל החדר ואף לסדר לו ספריה חדשה (הוא אגב מתנגד) אני חושב שזה מוקדם מידי וזו פגיעה" בטריטוריה" הקטנה שלו ועדיף לעשות זאת או בהסכמתו או בעוד מספר שנים. מה דעתכם בכלל ובפרט בנושא של צביעת החדר וכ"ב .

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אדם היקר

    חלי ברק שטיין
    02/08/2008

    אדם, ענת תחזור בעשרה לאוגוסט, יום ראשון הבא
    בברכה, חלי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לגב' חלי אשמח אם תעני לי

    אדם
    10/08/2008

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אדם יקר

    חלי ברק שטיין
    14/08/2008

    אדם, קראתי בעיון את כל מה שכתבת, ולדעתי מאוד חשוב שתצליחו להגיע ליעוץ חיצוני.
    אין כאן פתרון אחד פשוט, כי הרי אם היה- הייתם מזמן מיישמים אותו, נכון? כפי שכתבת, זה לא המתבגר הראשון שלכם, ואתם יודעים להתמודד בדרך כלל עם 'בעיות רגילות'. אבל כאן במקרה של בנך, הדברים מסלימים ומגיעים להתנהגויות קיצוניות שדורשות התערבות חיצונית. עזרה והדרכה לכם, ויתכן גם לו.
    ההסבר שזה גיל ההתבגרות אינו מספיק. בנך נשמע לי חרד מאוד, ומגיב בקיצוניות לדברים, זה כנראה מרגיע אותו לטווח קצר, אבל בכל מובן אחר זה לא פתרון. הוא יהיה חייב למצא פתרון לצבא, כי פה מדובר בחוק, לגבי הלשון ושאר הדברים- חוקית הוא יכול לעשות כרצונו, אבל זה לא עיקר הבעיה. זה לא מצב בריא שהמאבק ביניכם הגיע למעשה לנתק בתקשורת. את התקשורת חייבים לשקם. זה המסר שצריך גם להעביר לו- שמותר שיהיו מחלוקות, מותר להתכווח, גם לצעוק עד לב שמיים, אבל חייבים לדבר. וחייבים גם לשמור על קודים של נימוס (כמו ביחס ליומולדת של אמא)
    נדמה שנשברו כל הכלים, וצריך להתחיל בשיקום.

    חפשו בעצמכם פסיכולוג חינוכי באיזור, לכו קודם אתם, ספרו את המצב, וקבלו יעוץ, ואז אפשר יהיה לשלב גם אותו. בינתיים אמרו לו או כתבו לו, שהמצב כואב לכם, ואתם חושבים שגם לו. שלמרות המחלוקות אתם משפחה, ובעיקר תדגישו שאתם לא מוותרים, ומחפשים פתרון במצב
    חכו לשמוע את תגובתו.

    זו הכיוון לדעתי, בהצלחה, ואני כאן אם יש צורך , בברכה, חלי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו