להתמודד עם בנות חצופות

אבא יקר, אני שומעת את המצוקה שלך. אתה מרגיש שאיבדת שליטה על שתי הבנות. אתה מנסה לתת להן את כל הטוב האפשרי והן בועטות חזרה. ביחוד מפריעה לך השפה הבלתי נסבלת שהן משתמשות בה- הבוטות, הקללות. האם זה כך?

התופעות שאתה מציין בהתנהגות שלהן מאוד אופיניות לגיל, ועדיין הן מאוד לא נעימות.
לדעתי, כדי לא לאבד שליטה אתה צריך בתאום עם אשתך לחזק את הגבולות בבית.
ראשית, לומר את הדרישות שלכם בשקט, ולעמוד עליהן.
שנית, במצבי לחץ שכולם מתפוצצים, תיקח אחריות ותפסיק את ההתדרדרות. אל תצעק גם אתה, תיקח 'פסק זמן'. תגיד לבת: אני את שלי אמרתי, ועל השאר נדבר מחר.
תמיד תזכור שבמצבי לחץ אי אפשר לחשוב בהגיון, לא אתה ולא הן. אז תהייה אתה המבוגר האחראי ותרגיע את הרוחות. אין לך מה לדאוג, תמיד תוכלו לדבר אחר כך

וזו הצעתי השלישית- תנסה ליזום מידי פעם שיחה 'על כוס קפה', במקום נחמד מחוץ לבית, לפטפט עם הבנות, לעשות איתן משהו נחמד, להכיר אותן, לשמוע את הדעות והמחשבות שלהן. זה יעזור לכם להתקרב, לצבור טוב ביחסים שלכם. לא רק בעיות. זה לא ימנע התפרצויות אבל יאזן את היחסים

אתה יכול לקרא עוד בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע' או בכל ספר על גיל ההתבגרות, זה יכול לעזור
בהצלחה חלי

תודה על התגובה המהירה יחד עם זאת אשמח אם תתייחסי גם לסירובה של בתי להיפגש עם פסיכולוג\ית לבד ואו ביחד האם יש דרך לחייב אותה ?ואו טיפ לשכנע אותה תודה שוב אבא

מנסיוני, אם ההורים נחושים שהילד ילך לפסיכולוג- הוא הולך. אפשר לומר את המסר בצורה חד משמעית, לא כהצעה אלא כאמירה. הרי אם לילד היתה חס וחלילה בעיה רפואית, לא היית שואל אותו אם ללכת לבדיקות. נכון, שצריך את שיתוף הפעולה של הילד בטיפול, אבל זה חלק מתפקידו של הפסיכולוג- לטפל בהתנגדויות, ופסיכולוג מוסמך יודע לעשות זאת היטב. אפשר לנסות להציע לה 'עסקה' של הסכמה שלה לעשר פגישות, עם שיתוף פעולה, ואחר כך אם לא תרצה- להפסיק. זה בדרך כלל עובד. אפשר לצ'פר אותה על ההסכמה, היא עושה משהו שלא רוצה, אפשר לפנק אותה במשהו שישפר את ההרגשה כל אלו שיטות נוספות למסר המרכזי מבחינתכם, שיהיה טיפול. שוב, לא בכעס, אלא בנחישות בהצלחה חלי