מתייחסים אלי כמו תינוקת

שלום לך,
הבעיות שאת מעלה שכיחות מאוד בגילך
את - מצד אחד מרגישה גדולה בוגרת ואחראית ורוצה להתנסות בכל הכיף שבעולם
הורייך- דואגים.
איך אפשר לגשר?
רק על ידי דיבור פתוח וגלוי.
קחי אותם "לשיחת יחסינו לאן" ממש תקבעי איתם: הערב בתשע אני מזמינה אתכם לחדר שלי לשיחה.
כשהם יכנסו תסגרי את הדלת ותבקשי מהם להקשיב.
רק להקשיב.
בלי דרמות בכי ועצבים, דברי בקול רגוע ושקול, על כל אותם דברים שאת מרגישה שהם לא מרשים לך לא בצדק.
אם הם יגיבו - תבקשי מהם לסיים ואחר כך לענות לך.
כשאת מסיימת - הקשיבי להם.
אבל באמת תקשיבי, בלי לבכות ובלי להתחנן. רק להקשיב.
אחר כך תנסו להגיע להסכם: איזה בגדים בשום אופן לא ואיזה כן, עד איזה שעה ועם מי? כמה פעמים בשבוע יוצאים....וכו'
מהנסיון שלי - כל כך הרבה דברים טובים יוצאים מהשיחות הללו
שאת לא מאמינה פשוט.
אבל חשוב ש:
1. בחדר שלך
2. בשקט
3. בלי אחים קטנים ברקע
4. כשאת מודיעה להם מראש שאת מזמניה אותם לשיחה ולא מנדבת פרטים בינתיים. שיסתקרנו. זה לטובתך.
אשמח אם תעדכני אותי
בהצלחה רבה
ענת זפרני