התמודדות עם ילדה בת 15

תראה, בתך עסוקה בבדיקת גבולות
מטורף ככל שזה ישמע - היא בודקת עד כמה אתם אוהבים אותה ומוכנים "לרדוף" אחריה.
והוכחתם את עצמכם. קראתם לה הביתה.
וטוב עשיתם.
אף פעם בחיי ם לעולם לא ואני אומרת נחרצות - לא זורקים ילד מהבית. בחיים לא.
המסר הוא: החוקים אצלנו בבית הם: א. ב. ג. אם לא תעמדי בהם ישללו ממך הזכויות (דמי כיס, מחשב, טיול וכו') הכל - בתוך הבית. והיא חלק ממנו. על זה אין ויכוח ואת העובדה הזו לא מזעזעים.

הבת שלך צריכה להגיע איתכם להסכם.
קח אותה לשיחה - דבר איתה בגובה העיניים נסו לגבש דברים שיאפשרו לכם לישון בשקט ולה להרגיש את החופש.
שיחה כזו ממש מחייבת חוקים
אין הרמת קול
אין עזיבה באמצע
האוירה נעימה
המסר: איך אפשר לעשות שיהיה יותר נעים.
(אתה מוזמן להציץ בתשובה של השאלה של קודמתך - הפעם מהצד של הילדה)
אשמח לשמוע עידכונים
בהצלחה
ענת זפרני

טוב,זה ממש לא הולך.הגעתי הביתה ואשתי סיפרה שהילדה מדברת לא יפה-"תעופי מהחדר,אני לא יכולה לסבול אותך",עוד דברים שאני אפילו נבוך לכתוב,כשנכנסתי לחדר שלה וניסיתי לשוחח איתה היא הסתכלה במבט כ"כ שונא והפנתה את הראש הצידה ולא היתה מוכנה להסתובב.
עכשיו, זה לא המערכת יחסים שהיתה אף פעם ,זה רק בתקופה האחרונה התחיל ובזמן האחרון ממש מתעצם.האמת אין אפילו צל של מושג איך להתמודד עם זה.כאילו סלידה כזאת..ממש מפחיד.
אשמח לקבל את חוות דעתך.

ענת,אני מבין שאין פיתרון?

מצטערת על העיכוב במתן התשובה "התפספסת" לי בכל הפניות.
תראה, הבת שלך צריכה אהבה.
היא ילדה
והיא רוצה שילחמו עליה
זה שהיא מעיפה אתכם מקללת ויורה חיצים לכל הכיוונים - זה המבחנים שהיא מעבירה אתכם.
אם היא לא משתמשת בסמים (ואת זה צריך לבדוק) היא תענה ליחס שנקרא
אדיבות תקיפה
כלומר
לקבל החלטות בנוגע להתנהלות וההתנהגות איתה ומולה - להכנס אליה לחדר ולהגיד באופן הכי תקיף:"את הבת שלנו, אנחנו לא הולכים לוותר עלייך, גם אם את מתכוונת להעיף אותנו אנחנו נחזור כי אנחנו אוהבים אותך, יש דרכים בבית להתנהגות ואנחנו רוצים לדבר איתך, תגידי לנו מה מפריע לך ונבדוק איך אפשר לשנות, "
אני מקווה שהיא תענה לפניה
אם לא
תנסו שוב ושוב ושוב
אל תשתמשו במושגים של "משפיל" אותנו וכאלו זה לא התפקיד שלכם להעלב אלא לתפקד שם ברמה הרציונלית ולנסות בכל דרך שהיא.
בהצלחה
ענת זפרני

בגיל הזה כל כך קשה להם עם עצמם והיא לא שונאת אתכם אלא את עצמה.
זה גיל שבו אנחנו נתפסים ככל יכול והם בבלגאן נוראי
זה מקומם אותם
צריך לזכור שהם לא יכולים לראות מישהו אחר חוץ מאשר את עצמם - ולכן כל כך הרבה הורים חושבים שהם "אגואיסטים"
הדפוס הבריא הוא למרוד - עוף גוזל זה מפחיד - להקטין אתכם זה מרגיע, תזכרו מספר דברים:
1 . ילדים בועטים במקום הבטוח. (כלומר בבפנים שלה היא בטוחה במקום שלה)
2. לא לקחת אותם כל כך ברצינות היא לא תזכור שהיא היתה כזאת....
3. לזכור שזו תקופה וזה זמני וזה בריא וזה חולף.
בהצלחה