אפילו לא ידידה

אינני יודע כיצד המראה החיצוני שלי נחשב בעיני בנות אקראיות, אבל המשפחה שלי אמרה לי לא פעם שאני נראה טוב(ואפילו חתיך), ובכנות, כשאני מסתכל על עצמי במראה אני גם חושב ככה. אני לא יודע מה בנות חושבות על המראה שלי, אבל זה בגדול מה שאני יכול לספר על המראה שלי, למקרה שאולי תחשבי שזאת אחת הסיבות ל"למה לא הייתה לי ידידה".

קודם כל תרגיע - ובגדול
לרוב בני הנוער אין חבר או חברה עד גיל 19 !!!!!!!!!!
בסך הכל מדובר על ארבע חמש שנים שניתן היה ליצור קשר משמעותי עם בן בת זוג אז באמת אין סיבה ללחץ.
אחרי שנרגענו נמשיך,
רוב האנשים בגילך, שהם גם איכותיים גם נראים טוב וגם ביישנים מתקשים ביצירת קשר, המבוכה והפחד של לקבל לא כתשובה משתק אותם, ולכן הרבה יותר קל ליצור קשר דווקא עם מישהי שלא בהכרח תרצה אותה כבת זוג,נניח מישהי שאתה יושב לידה בכיתה ומציע לה ללמוד יחד לבחינה או חבר שלך שנפגש עם ידידה נסה להצטרף אליהם - הרבה פעמים היא תביא מישהי ואז תחסך ממך המבוכה.
פייס בוק ו/או מקושרים יכול להיות פתרון נהדר כי אתה רק מכניס את עצמך עם תמונות וכל העבודה עושות הבנות...נסה
וגם אם לא
אני מבטיחה לך שהכל ישתנה בצבא
אתה תראה ועוד תכתוב לי על זה.

קודם כל תודה. אבל אני חושב שלא ממש הבנת את המצב שלי, הייתי צריך כנראה להסביר על זה יותר. אמרת שאני אציע למישהי שאני לא מעוניין איתה בקשר, להתכונן למבחן ומה שמסביב, אבל אני לא יכול לגשת בכלל לבנות. לא משנה איזה בת - יפה, מכוערת, שמנה, רזה, חכמה, טיפשה - כל עוד היא לא מהמשפחה שלי, כשאני אדבר איתה אני אהיה בנאדם שונה לגמרי. אני מודע לכך שהמצב שלי גרוע ביותר, ונשמע כמו דוגמא קלאסית לבנאדם עם תסמונת אספרגר(למרות שאין לי, יש לי ADD אם זה מתקשר), אבל איך זה יכול להיות שמכיתה א' עד עכשיו אף אחת לא התחילה איתי\יזמה איתי משהו?