בני בן ה- 12 וחצי

שלום לך אמא לא שקטה
אני מרגישה בקריאה שלך לעזרה את המצוקה.
בואי נפריד בין כל העניינים:
1. לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז שמטוופלת. הרבה בנים בגיל שלו סובלים מבעיות התנהגות שרובם נובעים מסערות הורמונליות. לגבי החששות שלך מהחטיבה - הן לגיטימיות הילד משנה מסגרת ועובר למקום עם דרישות ולחצים חדשים, אני מציעה לך להיות בקשר הדוק עם המחנך/ת והיועצת של בית הספר, לקבל הדרכה בנוגע למבחנים בחנים נוכחות וכו' לחפש דרך בית הספר את העזרה של "אח חונך" זה נקרא "פרוייקט פר"ח" - מצמידים לבן שלך סטודנט או סטודנטית שמגיעים פעם פעמיים בשבוע ונותנים עזרה בשיעורים או סתם בבילוי זמן משותף.
2. בנוסף תבחני אפשרות של הוראה מקדמת – מורה שתתן לבן שלך כלים לאיך ללמוד לקראת מבחנים. גם בתחום הזה היועצת מחזיקה טלפונים של אנשי מקצוע – היא תשמח לעזור לך.
3. בנוגע לזוגיות: בעלך מחזיק 50% מניות על הבן שלכם. הוא בפרוש לא בעמדה של לקבל ממך הנחיות על איך להתנהג עם הילד. אני מציעה לך בחום רב לכבד את ההחלטה של בעלך ולסמוך עליו שידע ליצור קשר עם הילד גם אם הקשר הזה לא נראה לך מספק. מנסיוני כמטפלת מספר רב של שנים כשתרפי מהלחץ – בעלך יכנס בכיף לתפקיד ההורה. תנסי, אין לך מה להפסיד
4. אני מרשה לעצמי להעז להציע לך משהו: חפשי לעצמך חוג שמעניין אותך, ציור פיסול לימודי קבלה או כל תחום אחר שמעניין אותך, ואחר צהריים אחד בשבוע תקדישי לעצמך. יש לי הרגשה שאת "נשאבת" לתפקידים ופועלת כמבקרת וכמפקחת ופחות כאמא ואשה.
5. בהצלחה!!