שאלה

שכמעט ולא היו לי ידידים בכלל. בכלל לא מתחילים איתי, משום מה כול ה"דברים של הגיל" כמו ריבים עם הורים אפילו קצת והתנסיות (למשל סיגריות ואלכוהול שמגעיל אותי) לא היה לי, הרוב מבחירה שפשוט לא בא לי. אני רואה שאני פשוט שונה מהרוב לידי, לא מנסה, לא "עושה שטויות" כי פשוט לא בא לי, ממש לא כי אמא לא מרשה, במקרה זה יוצא ככה ששיתינו מסכימות מה לעשות. (אני מאוד אחראית). הריבים היחידים הם על נקיון..נו לא על "אמא למה את לא מסכימה לי לצאת עם אבי!". כיאילו גיל ההתבגרות מאחר. ישלציין גם שאני נחמדה, משעשעת ונראת טוב מאוד. הדבר היחיד ש"לא לטובתי" הוא שאני לא זורמת ממש כמו, בקטע של ישר. נראה לי.

בתיכון שבו 7 כיתות יש אולי 3-4 זוגות וכל היתר רווקים ורווקות....
בצבא נוצרות החברויות.
את תזרמי בדיוק בקצב שמתאים לאופי שלך
ואני בטוחה שתצאי עם עוד הרבה הרבה בנים
ותמצאי אהבה
בהצלחה
ענת זפרני