מתוסכל ומיואש

שלום ענת, אני האח הבכור במשפחה (25) ונוצר מצב במשפחה שלי שבו אני המחנך העיקרי. לא שקרה חלילה משהו עם ההורים, פשוט נראה שכבר איבדו כיוון ושליטה וכיוון שאני הדומיננטי בבית אני עוסק ביחד עם ההורים אבל קצת יותר בחינוך אחותי בת ה-15. אחותי באמת ילדה מבריקה, מאוד חכמה, שאפתנית ודעתנית ואני צופה לה עתיד מזהיר. כרגע היא חווה את גיל ההתבגרות והיא חווה את זה קשה במיוחד. מה שגרם לאיבוד השליטה שלנו לפי דעתי הוא היעדר חינוך ותשומת לב. הוריי כבר עייפו מלחנך ולבצע פעולות חינוך יומיומיות וכבר שנים שהזנחנו את שיטות החינוך הנוקשות איתן צריך וראוי לפעול על-מנת ליצור נורמות חברתיות ומשפחתיות שעשויות לכוון את הילדה ולהדגיש את הגבולות. בהיעדר ביצוע פעולות אלה הגענו למצב שבו נותר לנו פחות לפעול עתידית ויותר לתקן את הנעשה (או יותר נכון מה שלא נעשה). אחותי כיום היא ילדה מרדנית שעוסקת רוב הזמן בלהראות לכולם שהיא המילה האחרונה ושבסופו של דבר מה שתרצה ייעשה תוך חוצפה וקולניות כלפי ההורים שלי שכבר איבדו כמעט לחלוטין את כושר ההרתעה והענישה. לי אישית היא עדיין נותנת כבוד ואליי לא מתחצפת, אך מפריע לי מאוד האופן שבו היא מתייחסת להורים שלי, ואני משתוקק לשנות זאת. אחותי היא ילדה מאוד מפונקת וחיה חיים מאוד עשירים בכל המובנים, לא חסר לה כלום. למרות זאת בעיה נוספת וקשה מאוד היא הסביבה בה נמצאת לעתים ולא פעם נתפסה כשהיא עישנה סיגריות על בסיס קבוע למשך חודשים ואף מספר פעמים שתתה אלכוהול לשכרה. בפעמים הללו היא נענשה וקיבלה ריתוק אך שבה על המעשים בשנית ובשלישית באמרה שעונשים לא בהכרח ייפתרו לנו את הבעיות איתה. לאחרונה נראה כי הילדה מחפשת אחר תשומת לב מצידנו כשהתוודתה בפנינו במעשים הללו תוך ידיעה שנזדעזע אודות הוידוי. לאחר שיחה ארוכה איתה ומתן הסבר אל הרגש וההגיון בדרך שהחלטנו לנקוך תוך שינוי אסטרטגיה מכעס רב, צעקות וענישה בדרך כלל, לשיחה רציונלית ורגשית תוך מתן הסבר הגיוני על חומרת הדברים ובקשה ממנה להתחייב לא לעשות זאת שוב. אחותי נוטה מדי פעם כמו כל ילדה מתבגרת להיות מושפעת מבני גילה ומהרצון להידמות להם הן בהופעה החיצונית והן בהרשאות אשר הוקצו להם כל אחד ממשפחתו שלו. אנחנו משפחה מאוד שמרנית כך שגם בהופעה החיצונית וגם בהרשאות מסוימות אנו דואגים להגבילה במידת מה כמובן תוך שמירה על איזון בין הרצון שלנו לבין הצרכים האישיים שלה ודואגים לא להגבילה יותר מדי. לגבי הלימודים, גם שם היא מראה חכמה ושאפתנות כנגד עמידה על עקרונותיה, עקשנותה וכמובן התחצפויות בלתי פוסקות, אבל במצב שנוצר החשש שלי מהתדרדרות בהתנהגות ובערכים עולה על החשש מירידה בלימודים. לא ציינתי זאת קודם אבל אני לומד את התחום ועקב כך משתדל לפעול כל הזמן בדרכים הרצויות והמקובלות להענקת חינוך טוב ואיכותי תוך שיקול דעת לפני כל פעולה ונסיון להתניה בדרכים שונות. אז ענת, השאלות הכלליות שלי הן: כיצד לנהוג עם הילדה? איך לחנך? באילו דרכים? להמשיך להעניש?