האם אנחנו מלחיצים מידי?

שלום לך
והשאלה הפשוטה היא מה היה קורה אם לא היה מחשב? סביר להניח שבנך היה יוצא מהחדר ומתחיל להתאמן ביכולות חברתיות הרי הוא לא היה מגביל את עצמו לישיבה בחדרו כל הזמן. לפי התגובה שלו על מניעת זמן מחשב נראה שהמחשב הוא כל עולמו. כמה זמן בממוצע בנך מעביר עם המחשב?
האם יש עוד אחים ואחיות בבית ומה טיב היחסים בניהם?
כדאי לזכור שכפיה היא לא ממומלצת, הפחד שלכם מובן ,אך יש דרכים נוספות להביא לשינוי-הסכמים תוך שיתוף-פעולה.
מה קורה בזמן בית הספר?
המ הם השגיו הלימודיים?
האם הוא מתעניין בבנות המין השני?
אשמח להתעדכן כדי לעזור יותר.
אין ספק שהמחשב יכול להסיט בני נוער מרכישה של מיומנויות חברתיות הכרחיות לעתיד. מצד שני אנחנו לא רוצים לגרום לסבל מיותר. צריך, דרך דיאלוג, למצוא את שביל הזהב.
בהצלחה

היי אייל, תודה רבה על תגובתך, אני מפרטת קצת יותר: בני הוא בן בכור ויש לו 2 אחיות: 11.5 ו- שנתיים וחצי. יחסיו עם המתבגרת לרוב טובים( לפעמים מקניטים אחד את השני כדרכם של אחים), יש לי הרגשה לפעמים שהוא לא יודע ממש להתנהג עם אחותו הקטנה( לדוג': אם הוא רוצה למזוג לעצמו כוס מים והקטנה נעמדת לידו ומבקשת גם לשתות הוא עונה לה בזעפנות:,רגע, אני צמא" והיא בינתיים ממשיכה לנג'ס: אני רוצה מים. . ."- כדרכם של פעוטות. הוא מאוד מרוכז בשתייה שלו ולא מתפנה קודם למלא את צרכיה וש"תרד " ממנו. ואז הוא מתעצבן והיא בוכה- ויש קטסטרופה של כמה דקות משטויות. לעיתים הוא מפרש מגע חזק שלה כמכה ו"מחזיר" לה, כמובן שהוא לא מרביץ לה אלא נוגע בה וכאילו מחזיר לה, וכשאני שואלת מה קרה הוא אומר" היא הרביצה לי אז החזרתי לה..." תגובותיו מאוד לא ברורות לי, מאוד ילדותיות לגילו, עייפתי מלהסביר לו את ההבדלים בינהם...הוא רוצה קשר איתה אך לא יודע ליצור אותו ובעיקר הוא מציק לה, לכן כשהיא רק רואה אותו היא צועקת ורצה מפניו. לעיתים הוא נפגע מזה אבל אני מסבירה לו שהוא האחראי הבלעדי למערכת היחסים שלו איתה. הוא ילד מאוד חכם, יש לו הפרעת קשב( בלי ריטלין) , ציוניו טובים מאוד. בבית הספר הוא מדווח שהוא לא יוצא להפסקות- הוא מתבייש. לרוב הוא בכיתה. יש לו 4-5 חברים שרובם במצב הזה. לא נפגשים אחה"צ- בעיקר מול המחשב. אנחנו כמובן מנסים לפתוח את עולמו, קשה לנו עם הסגירות הזאת סביב נושא אחד בלבד. הוא קורא ספר אחד בשבועיים בערך...( לפעמים הוא מגיע איתנו להסכמים: אם הוא יקרא שעה אנחנו נותנים לו חצי שעה נוספת במחשב) הוא מבלה מול המחשב שעתיים ביום( כך אנחנו הגבלנו לאחר שראינו שהוא החל להתרשל בלימודים ). אם לא נגביל אותו הוא יכול לשבת גם 8 שעות מול המסך המהבהב...

שלום שוב
נראה שכדאי, על בסיס מה שאת מספרת, לפנות ליעוץ. אם בנך מוגבל לשעתיים מחשב ביום מה הוא עושה בשאר הזמן? איך נסכים למצב שבו בהפסקות הוא מתבייש לצאת מהכיתה? אופן ההתנהגות שלו עם אחותו מעורר שאלות לגבי התבגרותו הרגשית. מצד שני, יכול להיות שבנך רגיש וצריך את זמנו להשלים תהליכים בצורה איטית יותר. אולי יהיה כדאי לחשוב על מסגרת לימודים חדשה שמאפשרת יותר פתיחות והבנה לצרכיו המיוחדים. עושה רושם שבנך מהיר טפיסה בתחומים הריאלים, האם הוא מקבל חיזוקים מתאימים לכך? יש הרבה שאלות שצריכות להשאל, אך במסגרת הפורום יהיה זה קשה.
הצעתי היא להמשיך בחיפוש כדי לאפשר לבנך את החופש הנדרש למצוא את מקומו הנכון בו בזמן לתמוך ולקדם אותו בתחומים שבהם הוא צריך חיזוק ממקום של הבנה ואהבה.
אשמחלהתעדכן לענות על שאלות נוספות
בהצלחה

אנחנו מנסים לכוון לצורת הטיפול הנכונה ביותר עבורו, האם פגישה עם פסיכולוג כצעד ראשון? בינתיים,,, היום,,, עלינו על כך שהיה ילד שהציק לו בביה"ס ( וזה בא כתגובה לזלזול של בני בילד ההוא בזמן שיעור חשבון כשהילד לא הבין את הסברי המורה בעם השלישית...) אבל נאמר לנו שהוא הפסיק. לא פעם, ניסינו להסביר לו שהוא לא צריך להתנהג כך והוא רק מקים עליו אויבים.. היום נראה לי שכבר הבין ולמד לקח. אבל יש משהו בהבנה החברתית שלו שקצת לא בשל. בשבוע הבא אנחנו נפגשים עם יועצת בית הספר.. אעדכן אתכם. תודה.

שלום לך שוב
שמח על החלתתכם. במקביל הייתי ממליץ לפנות להדרכת הורים.
בהצלחה
אשמח לתעדכן

תנו לזמן לעשות את שלו... גם אני חיה עם 3 בני נוער...ועד לפני כמה שמן אח שלי כל השמן היה קובע עם חברים ובן דוד שלי הקטן ממנו בשנה -לא היה רוצה לצאת-ועכשיו פתאום לאחר זמן בן דוד שלי מעצמו,בלי שום לחץ מאף אחד בבית התחיל לצאת...והוא עושה את זה מתוך ההנאה שלו ולא מתוך כפיה של ההורים.. עם הילד שלכם רוה קצת שמן עם עצמו ,תנו לו.....